מאגר סיפורי מורשת

אני רוצה לספר על השכונה שלי.

נולדתי בשנת 1933 בתל אביב, בת בכורה לשמונה אחים .בגיל שנתיים עברנו לגור בצפון תל אביב בצריף קטן ללא חשמל ללא שרותים ללא תאורה .השכונה נקראה שכונת הפועלים על יד בית חולים הירקון.השכונה לא הייתה עדיין מפותחת , באו הרבה עולים חדשים מאירופה היו לנו ולהם קשיי הסתגלות . לקח כמה זמן והשתלבנו אתם. מה שהיה חסר זה שירותים למשל: בית ספר , חנויות ,תחבורה ,הייתי הולכת לבית ספר ברגל מרחק גדול.

לאחר פרק זמן כבר היה אוטובוס פעם ביום בשעה מסוימת קיבלנו הכל ללא טענות. מסביב לשכונה התגוררו ערבים שחינו אתם בשכנות טובה ואפילו קנינו מהם מצרכים שהציעו כגון ביצים עוף וכו' לעיתים ללא כסף אלא תמורת חליפין נתנו שמלה נעלים ישנות חיינו אתם ללא שנאה.

לאחר כמה שנים התחילו למכור חלב תמורת תשלום אותו דבר גם קרח. את הקרח היינו עוטפים בשק  ביחוד לשבת  אותו בשק לשמור על התבשילים שלא יתקלקלו.

נפט

את הנפט קנינו ממוכר הנפט שהיה עובר  עם טנקר וצועק ברחוב "נפט" היו אנשים יורדים אליו  עם פחים וקונים נפט.

אירוע של בת מצווה לא חגגו באולם אלא הוזמנו חברי הכתה ורקדו במעגל ושרו וכמובן כבוד קל. המתנות היו עט נובע ספר, שעון אבל שמחנו מאוד.

אבי היה סופר סת"ם ( סופר תפילין מזוזות ) הוא היה מכין לו את העט כתיבה וגם את הדיו היה אבי מכין לבד .היו באים כל הזמן כיתות מבתי ספר לראות אותו ולצלם אותו איך שהוא כותב ומתפעלים מאוד ממנו .בנוסף, אבא היה מוכר לאנשים  מזוזות .

היה לנו בית כנסת משלנו בחצר .אימי הייתה עובדת עד שעות הערב כדי לפרנס את המשפחה .לצערי היא חלתה באסטמה קשה מאוד היא אושפזה בבית החולים תקופה ארוכה לבסוף נפטרה צעירה בת -57. לצערי היא לא זכתה לחתן את כל ילדיה .בחתונה שלי – הבת הבכורה היא הייתה.

גרתי עם ההורים תקופה קצרה כי דירתי הייתה בשיפוץ .כאשר הסתיים השיפוץ נכנסתי לדירתי לא רחוק ממקום מגורי ההורים .

התגייסתי למשטרה בה שירתתי 20 שנה. הורי מאוד עזרו לי להוציא את הבנות מהגן ומהבית ספר .אני הייתי חוזרת מהעבודה בשעה מאוחרת כי לפעמים הייתי צריכה להשאר יותר כאשר יש מצב חרום ואז הייתי באה להורי לאסוף את הילדות ולהביא אותם הביתה ולהתחיל לקלח אותם לנקות את הבית לכבס כביסה אם יש .בעלי עבודתו הייתה אחר הצהריים עד שעות הלילה המאוחרות כסדרן בתחנת מוניות .כמעט ולא היינו נפגשים העברנו הודעות בהתכתבות .אבל את שבתות הוא הקדיש לנו .נסענו להמון טיולים בארץ עם הילדים וגם לחו"ל .

לאחר פטירת בעלי נסעתי לחו"ל בקבוצה מאורגנת לאירופה.כשנולדו הנכדות שלי בתי היתה צריכה את עזרתי וכן הייתי באה אחרי עבודה לעזור לה ועד היום אני מאד קשורה לנכדותי והן קשורות אלי .נכדתי לירז רשמה אותי על הקשר הרב דורי וזה מאוד מבורך ואני מאוד נהנית ומרגישה שזו ילדותי השניה .

הקשר הרב דורי

נכדתי לירז רשמה אותי אל הקשר הרב דורי וזה מאוד מבורך ואני מאוד נהנית ומרגישה שזו ילדותי השניה . כשנולדו הנכדות שלי בתי היתה צריכה את עזרתי וכן הייתי באה אחרי עבודה לעזור לה ועד היום אני מאד קשורה לנכדותי והן קשורות אלי .