החיים במעברה
התנאים הסניטריים במעברה היו קשים, היום שירותים מסוג זה לא היו מתקבלים.
מעברת מחנה ישראל לוד
הורי טובה (בובה) ואליהו דבוש עלו בשנת 1951 מטריפולי שבלוב הם הגיעו למעברת מגדל אשר בטבריה,
אימי לא יכלה לשאת את החום הכבד בקיץ ובגיל שנתיים עברנו לגור במעברת מחנה ישראל לוד.
החיים במעברה היו לא קלים. אך מאחר ונולדתי לתוך חיים האלה וזה מה שהכרתי לא ידעתי עד כמה
קשים החיים במעברה. חיינו בשני צריפים 9 נפשות היינו 6 אחים הורי ודוד עיוור שאימי לקחה על עצמה
את הטיפול בו .
אני בילדותי
הצריף דלף בחורף והיה חם ומחניק בקיץ.מסביב היו שדות לגידול חקלאי, באמצע הלילה היינו שומעים את יללות התנים והזאבים.לא היו שירותים בצריפים וכדי לעשות צרכים היה צריך לצעוד בערך קילומטר,
השירותים (בית שימוש ציבורי) היו מבנה עגול כמו שרותי שדה שבו היו תאים, תאים, פתוחים.מבנה בטון עם
חור עגול שהיו יושבים עליו. תארו לכם אנשים יושבים בתאים ותוך כדי הישיבה האנשים שמחפשים תא פנוי מסתכלים עליך כשאתה עושה צרכיך לא בדיוק נעים.
אלו היו החיים לא התלוננו
כי ידענו כי שאנו בונים את מדינת ישראל היהודית אחרי אלפיים שנות גלות.
מילון
מעברהישוב שבו גרו בעליות הראשונות
ציטוטים
”לא צריך להתבייש במה שאין אלא לשמוח עם מה שיש“”לא התלוננו, ידענו כי שאנו בונים את מדינת ישראל היהודית אחרי אלפיים שנות גלות. “
