מאגר סיפורי מורשת

מספר הסיפור הוא סבא שלי ויקטור פרטוק. הוא בן 68 וגר בבאר שבע. הוא נשוי לאישה בשם פרידה ויש לו 3 ילדים ו-7 נכדים.

סיפור עלייה והחיים של סבא בישראל מאז עלייתו ועד היום.

לפני 61 שנה, בשנת 1957, עליתי לארץ מתוניסיה באונייה. באונייה היו איתי הורי ו-2 אחיי. האנייה הייתה עמוסה בעולים נוספים שרצו לעלות לארץ, וכתוצאה היה צפוף באנייה. הים היה סוער והאנייה הטלטלה מצד לצד ובגלל זה היה לאנשים שהיו באנייה בחילות והקאות. הפלגנו באנייה כ-4-3 שבועות עד שהגענו לנמל בישראל.

מהנמל נסענו במשאית ליישוב הנקרא "קאסטל" שסמוך לירושלים. אכלסו אותנו בצריף שבנוי מפחונים, ושם ישנו בתנאים לא נאותים. כשירדו גשמים חדר מים מהגג עקב חורים שהיו בפח. מסביב לצריף היה מלא עשבייה וקוצים ולא היו כבישים שבילים ואפילו תאורה. את צרכינו עשינו מחוץ לפחונים בגלל שלא היו שירותים מוסדרים.

בארץ היה קושי להשיג אוכל ועבודה. כעבור מספר חודשים אבי לא היה מוכן להמשיך בתנאים האלה ולכן הלך לסוכנות וביקש לעבור למקום אחר. לכן, בשנת 1958, עברנו למעברה שנקראת "משק עזר" בבאר שבע. התנאים שם היו סבירים ובכל צריף גרו 2 משפחות. הצריפים שם היו מחולקים ל-2, חצי לכל משפחה.

בית הספר היה מרוחק מהצריף והיה צורך ללכת ברגל ולחצות את הוואדי. כשהוואדי היה מוצף מים בגלל הגשמים והשיטפונות לא הלכנו לבית הספר ונשארנו בבית. אחר סיום כיתה ח', המשכתי עוד שנה במגמת עיוני ומקצועי. אחרי שסיימתי את שנה זאת כשאני בן 12 התחלתי לעבוד בבניין כדי לסייע לפרנסת הבית.

בגיל 18 בשנת 1969 התגייסתי לצה"ל ושובצתי בחייל התותחנים. ב-1972 שוחררתי מהצבא וחזרתי לעבוד בבניין. בשנת 1973 נישאתי ולאחר 3 שנים נולדו לי 3 ילדים.

בפברואר 2009 יצאתי לפרישה מוקדמת ואחרי כמה שנים יצאתי לפנסיה.

השנה יש לי בנוסף לשלושת ילדי שבעה נכדים.

הזוית האישית

החוויה הייתה כייפית אני למדתי עוד דברים על סבא שלי וסבא שלי נזכר במה שעה כשהיה צעיר יותר.