מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

החיים אחרי העלייה

כל משפחתי עם סבתי
סבתי עם אמא שלי ואחותה
סיפורה של אסתר סמדג'ה ז''ל

לפני 81 שנה סבתי נולדה בטוניס בעיר שנקראת טף.

היא נולדה לשני הורים פרג'י (אפרים) ומימה (מרים), והיו לה גם אח ואחות מרגו ומוריס.

אני זוכרת את החיים לפני המלחמה, גרנו בבית ערבי ואבא היה בעל דוכן בשוק ומכר בעיקר מטפחות. אמי הייתה תופרת ונהגה לתפור לערבים כפתנים וחליפות.

כשעלינו ארצה בשנת 1950 הגענו תחילה ל "בית ליד" למחנה עולים. תחילה עבדתי בנתניה במשק בית, כדי לעזור לאמא להביא כסף כי לא אהבנו את האוכל במחנה. בבית היינו מבשלים עם הרבה שמן זית, שהיינו מחלצים מהזיתים.

שנה לאחר שגרנו בבית עברנו להתגורר בעכו בצריפים.

בעלי אלי ז"ל: הכירו בינינו. בגיל 15.5 כבר התחתנתי עם אלי, זה היה שידוך. ההורים שלי מאוד אהבו את אלי. עברנו לגור ביחד בבאר שבע. בעלי עבד בתחילה בחייל ההנדסה בבלוקים. אחר כך כטייח ב סולל בונה

ובשנות השישים כבר פתחנו עסק עצמאי.

ולסיום "סבתי, אמא גאה ל 4 ילדים, סבתא ל-15 נכדים וסבתא רבתא ל-12 נינים".

 

הזוית האישית

למדתי מפי אמי את סיפורה של סבתא אסתר.

תמונה משפחתית עם סבתא אסתר

תמונה 1

מילון

כפתנים
הוא לבוש מרוקאי מסורתי המסמל את תרבות העם. את הכפתן לובשים במהלך חגיגות המימונה והחינה המרוקאית, שכן הוא סוג של שמלה העשויה מבדים מבריקים ויקרים, הרקומים באלמנטים וברקמות מוזהבות ותכשיטים ואביזרים עשירים למיניהם.

ציטוטים

”סבתי, אמא גאה ל 4 ילדים, סבתא ל-15 נכדים וסבתא רבתא ל-12 נינים“

הקשר הרב דורי