מאגר סיפורי מורשת

נולדתי באיסטנבול. הייתה לי ילדות נפלאה: למדתי בגימנסיה בני ברית, בית ספר יהודי אבל שייך למשרד החינוך הטורקי. למדתי עברית ותנ"ך בבית הכנסת, אחרי שעות בית הספר בימי ראשון ושבת. בהמשך הדרך לימדתי בקהילה היהודית עברית ותנ"ך.

 

הקהילה באיסטנבול הייתה קהילה מגובשת, היינו מבלים את רוב הזמן בבית ספר, בית כנסת, מועדון של יהודים.

במועדון למדנו עברית. בחגים היינו עושים כל מני מופעים עם ריקודי עם, בבית הכנסת נהגנו לעשות מופעים, בסוכות עשינו סוכה. ברובע שגדלתי החגים של היהודים היו מאוד מורגשים, הליכה לבית כנסת, קניות לחג, לא הפריעה לתלמידים ללמוד לימודים כלליים ולא באוניברסיטה.

 

כשיצאנו מאיסטנבול ליהודים היה אסור לומר שאנחנו עולים לישראל, היציאה מאיסטנבול הייתה כאילו תיירותית.

ההפלגה הייתה שבוע ימים, הספינה עגנה בכל נמל, החוויה הייתה טובה.

 

בשנת 1959 אבי החליט לעלות לישראל, היה לי קשה לעזוב את החברים והסביבה. בארץ הכרתי את בעלי-מרדכי קרוננפלד, ובהמשך החלטנו להקים משפחה, מרדכי היה ניצול שואה.