ההליכה לאגם בילדותי
שמי אסתרי הוכמן, סבתא של יולי. נולדתי בפברואר 1947 וגדלתי בקיבוץ חולתה ליד אגם החולה.
אמא שלי הייתה גננת ואבא שלי היה נהג אוטובוס. אמא שלי ידעה לצייר ולכתוב מאוד יפה. ליום הולדתי ה- 5 אמא שלי ציירה וכתבה לי ספר שנקרא "משירי הגן". סיפור זה נשמר אצלי עד היום ואני מתגאה להראות לילדים שלי ולנכדים שלי.
כשהייתי בת ארבע וחצי בגן היינו הולכים כל יום להתרחץ באגם החולה.
יום אחד החלטתי שאני רוצה ללמד שני ילדים כיצד לשחות. חמקנו מהגן ולקחתי אותם לאגם בלי שאף אחד ידע. לקחתי איתי רובה צעצוע כי פחדתי מהכלבים ביישוב הסמוך, יסוד המעלה. כשהגענו לאגם הכנתי אותם ללימוד שחייה כלומר, הפשטתי אותם מבגדיהם כי פעם היינו מתרחצים ערומים באגם.
בינתיים בחולתה התחילו לחפש ולא ידעו לאן נעלמנו. חיפשו וחיפשו והחליטו ללכת לאגם והגיעו בדיוק רגע לפני שהכנסתי אותם למים. וכמובן… כעסו עלי מאוד.
בילדותי
הזוית האישית
אסתרי: נהנתי מאוד להיות בתכנית הקשר הרב דורי ובמיוחד הקשר שלי עם יולי נכדתי.
יולי: היה לי ממש כיף לעבוד עם סבתא על הסיפור מהילדות שלה וגם לנסוע לבית התפוצות ביחד איתה.
אני וסבתא בתכנית הקשר הרב דורי
מילון
אגם החולהפעם היה אגם ויבשו אותו בשנת 1951. אגם החולה (נודע גם בשם ים סומכי, ים סובכי או מי מרום) היה אגם מים מתוקים בדרום עמק החולה, שהיווה חלק ממערכת נהר הירדן ויובש בשנות ה-50 של המאה ה-20. האגם השתרע על שטח של כ-14 קמ"ר, ומצפון לו השתרעו ביצות בשטח של כ-30 קמ"ר, ושטחים נוספים שהוצפו בעונת החורף והרחיבו את שטחי הביצות. ויקיפדיה
ציטוטים
”"חמקנו מהגן ולקחתי אותם לאגם בלי שאף אחד ידע."“