מאגר סיפורי מורשת

כשסבתא אסתי התחתנה באהבה עם סבא יעקב, היא שינתה את שם משפחתה, כמקובל, לשם המשפחה שלו. סבתא אסתי נולדה בשם אסתר גוז, ולאחר החתונה הפכה לאסתר ביטש. השם ביטש הוא שם פולני, מבטאים אותו BAYITSH, ומקורו במילה פולנית שמשמעותה "שוט".

משפחת ביטש הגיעה לישראל בשנת 1949, אחרי מלחמת העולם השנייה ולאחר נדודים ובריחה מהנאצים ברחבי מזרח אירופה. אך עברית – שפה קשה: מפאת אותיות ניקוד מועטות, הגייה של עולים חדשים ממקומות שונים בעולם והשם ביטש קיבל מנגינות חדשות, נעימות יותר או פחות, והתרחק מן המקור.

סבתא אסתי, נערה בת 16

סבתא אסתי, ציונית גאה, וצברית אמיתית, חשבה שנכון וראוי בארץ ישראל לשאת שם ישראלי. היא לא היחידה. גישה זו הייתה מקובלת מאוד בישראל, והממשלה אפילו עודדה עברות של שמות ושמות משפחה לאורך השנים.

ישבו וחשבו – אולי משהו שמשמעותו שוט? אולי משהו שנשמע כמו ביטש? אולי שם שבמטא את הקשר לארץ ישראל? אולי נחפש אנשים בעלי אותו שם ונתייעץ?

ישבה סבתא אסתי, חשבה וחשבה, ולבסוף הציעה הצעה שאי אפשר לעמוד בפניה – נזיז אות אחת…. את ה "ש" האחרונה חביבה נהפוך לראשונה, ונקבל שביט במקום ביטש!

בשנת 1976 סבתא וסבא אימצו את שמם החדש בשמחה גדולה, והם גאים להיות הורים ל "כוכבים שלהם" – ילדים וכלות, נכדים ונכדות. זכינו!

נופי הילדות מפולין

הציור הזה קרוב לליבי. התמונה של החורשה צויירה על ידי אפרים, סבא של סבא של בעלי והיתה תלויה בבית הוריו, וכעת בביתנו. משפחת ביטש נהגה לספר כי התמונה מזכירה את נופי ילדותם בפולין. הזכרונות של המשפחה והכשרונות שבה נשמרים בציור וממשיכים איתנו גם היום.

סרט מקורי פרי יצירתה של הנכדה דנה, המגולל את גילגלו של שם המשפחה:

הזוית האישית

דנה הנכדה: כשהצטרפתי לתכנית הקשר הרב דורי רציתי ללמוד ולספר על הסבים שלי. הצעתי לסבתא אסתי להצטרף כי סיקרן אותי לשמוע ממנה. אבל בגלל הקורונה לא יכולנו להיפגש הרבה, ודרך הזום זה היה קשה. הסיפור שסיפרנו הוא סיפור מוכר במשפחה אבל אני שמחה שהצלחנו לתעד אותו. אימא שלי, שאינה "שביט" במקור, השתתפה בתיעוד וזה עזר לנו. גם היא למדה דברים חדשים על המשפחה שלנו. הכנו סרטון אנימציה שמדגים את הסיפור, וזה היה מאתגר ויצירתי בשבילי. אני מקווה שהקורונה תסתיים בקרוב וכולנו נוכל לשוב ולהיפגש עם המשפחות שלנו.

סבתא אסתי:  שמחתי שדנה בחרה בי להשתתף בתכנית היפה של הקשר הרב דורי. התכנית מאפשרת לבני דורי לספר על החיים ועל השינויים ההיסטורים שלקחנו בהם חלק אך עבור בני דורי הם היו פשוט החיים היום יומיים. אני אוהבת לשוחח עם הנכדים שלי, ועם דנה, שהיא צעירת הנכדות, אני נהנית במיוחד. הסיפור של עיברות שם המשפחה שלנו קרוב לליבי, משום שמצד אחד השם המעוברת משמר את השם הפולני של המשפחה שלנו, אשר רבים מבניה לא שרדו את השואה, ומצד שני הוא מסמל התחלה חדשה ואת תקומתנו האישית בישראל הצעירה. אני מחכה לימים של בריאות איתנה, למפגש החם והבלתי אמצעי עם הנכדים, ואני בטוחה שאזכה לספר עוד סיפורים "מפעם" לדנה ולכל המשפחה.