מאגר סיפורי מורשת

סבי, יואל, נולד בשנת 1941 וגדל במשפחה לא דתייה במיוחד. משפחה שכללה 2 אחים ו2 הורים, בעיר תוניס שבתוניסיה.

בגיל 14 הצטרף לתנועת נוער יהודית, ושם התחיל לקבל חינוך יהודי וסוציאליסטי. התנועה נקראת "דרור הבונים". זוהי תנועה שהובילה לעלייה לארץ ישראל. סבא מאוד רצה לעלות לארץ ישראל. ואכן בגיל 19, בניגוד לרצון הוריו, עלה עם גרעין עלייה שהיה אמור לעלות ולתגבר את קיבוץ "משאבי שדה". התנועה הקיבוצית עמדה על כך שהגרעין ילך לקיבוץ "בית אורן",  שנמצא על הכרמל, והגרעין היה נחוש ללכת לתגבר קיבוץ בנגב. הגרעין אכן הלך לתגבר ב"בית אורן" לחודש וחצי. בחודש וחצי האלו הם  עבדו בבננות.

הגרעין התעקש ליישב את הנגב ולאחר חודש וחצי הם הגיעו ל"משאבי שדה". אחרי שנה התגייס סבי לנח"ל עם הגרעין שלו. הוא חי בנגב עם אידיאל של חיים משותפים ושוויונים. ככה היה במשך 34 שנים.

התנדבות קשה – התנדבותו של סבא יואל

סבי התנדב בארגון הנקרא "יד שרה". בשלב הראשון התנדב בחדר עם מכשירי התעמלות ושם עזר לאנשים לעלות ולרדת מהכלים, כי רוב האנשים היו עם מוגבלות. סבי מספר : "לאחר כמה ימים שמעו שאני משחק פטנק (משחק שזורקים כדורי ברזל למרחק מסוים והמנצח הוא זה שהכדור שלו מגיע הכי קרוב לכדור קטן מעץ שהוא המטרה), ואז העבירו אותי לחדר אחר שמשחקים בו פטנק. האנשים ששחקו היו רובם או על כיסא גלגלים או מוגבלים בדרך כלשהי. הם זרקו את הכדורים ומשום המוגבלות שלהם הם לא יכלו ללכת ולהחזיר את הכדורים אליהם, לכן אני נאלצתי להחזיר להם את כל הכדורים.

זה היה מאוד מעייף ומאוד מתיש. גמרתי עם ״הלשון בחוץ״ אך עם תחושה של סיפוק.

הזוית האישית

אני רוצה לאחל לסבי בריאות כל החיים ושימשיך להיות בן אדם טוב האוהב לעזור לאנשים הצריכים.