מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הבית הראשון של סבתא מירי במחנה העולים גבעת אולגה

מירי שפיגל
אניית המעפילים מקס נורדאו
בעיירת העולים גבעת אולגה

הבית הראשון של סבתא מירי

נולדתי ברומניה בעיר קטנה ושמה רומן בתאריך 25.8.1947. כשמלאו לי שלוש החליטו הורי לעלות לישראל. הפלגנו באנייה מנמל קונסטנצה ברומניה, אחותי הגדולה, אני והורי ודודותיי. למרות גילי הצעיר, אני זוכרת היטב את סיפון האנייה אליו חמקתי פעם ללא רשות . מן הסתם האירוע הזה חרוט בזיכרוני בגלל הנזיפה שחטפתי בגין מעשה 'שובבות' זה. זיכרון נוסף הקשור בהפלגה זו הוא מראה הנשים בבטן האנייה קולפות תפוחי אדמה מעל גיגיות. בהגיענו לנמל חיפה, ראיתי הרים במרחק וכולנו התרגשנו מאוד.

 אניית המעפילים מקס נורדאו – ויקיפדיה 

תמונה 1

"בחודש מאי 1946 יצאה מנמל קונסטנצה ספינת המעפילים "מקס נורדאו", שנשאה יותר מ-1,600 פליטי שואה, בדרכה לארץ ישראל, אולם בשל מדיניות ממשלת רומניה, הייתה זו ספינת המעפילים האחרונה שיצאה מנמלי המדינה". 

 

מנמל חיפה, שם חיכו לנו קרובי משפחה שהקדימו לעלות ארצה, נסענו כולנו לאתר הקליטה הראשון בארץ – 'שער העלייה', שם התגוררנו כולנו בחדר אחד מספר שבועות. היעד הבא היה מעברת אוהלים באגרובנק, ליד חדרה. אוהל ענק, כך זה נראה אז בעיני, המתין לנו במקום וארבע מיטות סוכנות. היה חורף וקר. קיבלנו שמיכות קוצניות עם סדיני כותנה לבנים. שלוליות בוציות סבבו את האוהל שלנו והרבינו לקפוץ בהן למורת רוחם של הורי. בפינת האוהל ניצב פרימוס עליו בישלה אימי תפוחי אדמה ואורז ובמחבת מפוייחת טיגנה ביצים במשורה.

ביום גשום אחד במיוחד, אני זוכרת שיצאתי מהאוהל לכיוון אוהל שכן של דודתי ומכיוון שהגשם גבר מאוד התקשיתי למצוא את הדרך. עמדתי בלב המעברה ובכיתי אובדת עצות עד שאימי שמעה את בכיי ואספה אותי במהירות החזרה לאוהל.

בתום שבעה חודשים עברנו לעיירת העולים גבעת אולגה. שם התמקמנו בצריף עץ בן שני חדרונים. משאית גדולה עמסה את צרורינו הדל מהמעברה ונסענו מרחק של קילומטר לערך עד לבית הראשון שלי. אני זוכרת שדה ענק של צמחי בר שבשוליו ניצבה שורה של צריפי עץ. אבי הניח שולחן עץ על המרפסת הקטנה בחזית הצריף, אימי פרשה מפה לבנה ובקבוק בירה 'נשר' הוצב על השולחן. מחבלי הקשירה של החבילות, יצר לי אבי נדנדה ולא היה גבול לאושרי. זה היה יומי הראשון בביתי החדש.

העשרה

קונסטנצה

" קונסטנצה (ברומנית: Constan?a) היא עיר נמל רומנית על חוף הים השחור, בירת מחוז קונסטנצה, ברומניה. העיר נחשבת ל"בירת הקיץ" של רומניה. בעיר מספר רב של מוזיאונים, מבצרים ומבנים קלאסיים, כמו כן חופים רבים משתרעים בקרבתה".

"בחודש מאי 1946 יצאה מנמל קונסטנצה ספינת המעפילים "מקס נורדאו", שנשאה יותר מ-1,600 פליטי שואה, בדרכה לארץ ישראל, אולם בשל מדיניות ממשלת רומניה, הייתה זו ספינת המעפילים האחרונה שיצאה מנמלי המדינה". 

אניית המעפילים מקס נורדאו

"מקס נורדאו הייתה אוניית מעפילים שנקראה על-שם מקס נורדאו, ממנהיגי התנועה הציונית. הייתה זו אוניית המעפילים הגדולה ביותר מאז פריצת ההסגר הבריטי, והראשונה שנשאה יותר מ-1000 נפשות. הייתה זו הפלגה ראשונה מחוף מדינה הנתונה להשפעת ברית המועצות, והאחרונה מרומניה".

 תשע"ו

 מורה מובילת תכנית ורד ורון

מילון

קונסטנצה
קונסטנצה (ברומנית: Constan?a) היא עיר נמל רומנית על חוף הים השחור, בירת מחוז קונסטנצה, ברומניה. העיר נחשבת ל"בירת הקיץ" של רומניה. בעיר מספר רב של מוזיאונים, מבצרים ומבנים קלאסיים, כמו כן חופים רבים משתרעים בקרבתה. בחודש מאי 1946 יצאה מנמל קונסטנצה ספינת המעפילים "מקס נורדאו", שנשאה יותר מ-1,600 פליטי שואה, בדרכה לארץ ישראל, אולם בשל מדיניות ממשלת רומניה, הייתה זו ספינת המעפילים האחרונה שיצאה מנמלי המדינה.

מקס נורדאו
מקס נורדאו הייתה אוניית מעפילים שנקראה על-שם מקס נורדאו, ממנהיגי התנועה הציונית. הייתה זו אוניית המעפילים הגדולה ביותר מאז פריצת ההסגר הבריטי, והראשונה שנשאה יותר מ-1000 נפשות. הייתה זו הפלגה ראשונה מחוף מדינה הנתונה להשפעת ברית המועצות, והאחרונה מרומניה.

ציטוטים

”הבית הראשון היה בעיירת העולים גבעת אולגה. שם התמקמנו בצריף עץ בן שני חדרונים“

הקשר הרב דורי