מאגר סיפורי מורשת

שוב הגיע פסח ויותר נכון שוב הגיע הזמן לנקות את הבית. עזרתי לאימא שלי לנקות, לא רציתי, אבל לא היו לי הרבה ברירות. ניקיתי וסידרתי איתה את כל הבית ובזמן שניקיתי את הארון של אימא פתאום ראיתי קופסא מוזהבת ונוצצת. הייתי כל כך סקרנית שפתחתי את הקופסא והיה בפנים סכו"ם ישן. שאלתי את אימא מה זה הסכו"ם הזה?  והיא אמרה שהיא לא תספר את הסיפור כרגע. למחרת שאלתי אותה שוב והיא סיפרה לי בקצרה שזה היה שייך לסבא שלה.

כל כך התעניינתי שאמרתי לה שתספר לי את כל הסיפור והיא ענתה לי "את מוכנה? זה הסיפור של סבא רבא שלך"

בזמן שהייתי במלחמת העולם השנייה, בשנת 1939-1945, שהגרמנים הגיעו לריגה שבלטביה. שלחו את כולם לגטאות, הגטאות היו שכונות שבהן שיכנו את היהודים בצפיפות רבה ובתנאים קשים. כל היהודים נלחצו וניסו לברוח לכל מקום אפשרי. גם אני ניסיתי לברוח עם משפחתי, גרנו בבית צפוף מאוד, עם מעט אוכל ושתייה והיה מאוד מאוד קשה …

יום אחד דפקו בדלת. כל המשפחה נלחצה ולא ידעה אם אלה הגרמנים או יהודי שצריך להתחבא. פתחנו את הדלת והיו שם חיילים גרמנים, הם דיברו בשפה שלא הבנו כלל. פתאום החיילים לקחו אותי ואת משפחתי, למחנה השמדה. המחנה היה ממש מפחיד, ראינו שם יהודים נרצחים אחד אחר השני, ממש פחדנו, ניסינו לברוח, אבל תפסו את משפחתי ורק אני הצלחתי לברוח. הרגשתי רע שברחתי בלעדיהם אבל ידעתי שהם היו רוצים את זה. בכיתי הרבה על משפחתי שמתה במחנה, הם היו כל החיים שלי. כשברחתי מהמחנה, ברחתי לבית שלנו, משם לקחתי את כל חפצי הערך שלי, וביניהם הסכו"ם שקיבלתי ליום חתונתי.

מהבית רצתי ליער גדול וחשוך ששם אף אחד לא יוכל לראות אותי. חפרתי בור באדמה מתחת לעץ שהיה העץ שלי ושל אשתי, בלי לחשוב פעמיים, לקחתי את כל החפצים ושמתי אותם בבור ולאחר מכן כיסיתי באדמה. קיוויתי שלאחר המלחמה, אם אני אחיה, אני אמצא את החפצים ואשמור אותם לעד. אחרי שכיסיתי את הבור ברחתי. ידעתי שאני לא יכול לחזור לבית שלי כי הגרמנים כבר יודעים איפה הבית ובטח יחזרו לשם. רצתי מהר וניסיתי למצוא בתים שאוכל להתחבא בהם. ניסיתי למצוא משפחות או מישהו שיוכל להחביא אותי, עברתי די הרבה בתים, כבר הותשתי, עד שראיתי חווה ובתוך החווה איכר מאכיל את החיות שלו. ניגשתי אליו ואמרתי לו שהמשפחה שלי מתה ואין לי לאן לחזור. לאחר שאמרתי לו את זה הוא לא אמר מילה ונכנס לביתו. לא הבנתי מה תשובתו.

הוא חזר ושקית בידו. הוא נתן לי את השקית, פתחתי אותה, וראיתי שם בגדים לשינה ובקבוק מים. חייכתי אליו והוא אליי בחזרה, והבנתי שהתשובה היא כן. הוא אמר לי שהוא מסכים להחביא אותי אבל בתנאי שאני אעזור לו בחווה. כל יום אני והוא עבדנו ביחד בחווה. האכלנו את החיות, טיפלנו בהם, ניקינו אותם, וזה היה דווקא מאוד כיף. גיליתי שיש לי חיבה די גדולה לחיות.

לאחר המלחמה הלכתי ליער, לאותו מקום בו שמתי את החפצים. חפרתי באדמה ולאחר כמה דקות מצאתי את הדברים. ממש שמחתי והתרגשתי במיוחד מהסכו"ם אותו קיבלתי ביום חתונתי, ועליו כתובה האות הראשונה של שם המשפחה שלי ז', וגם את תאריך החתונה שלי 3.4.38. עליתי לארץ בשנת 1970.

"הבנת את הסיפור?" שאלה אותי אימא. אמרתי לה שזה סיפור מאוד מאוד מעניין. שאלתי אותה "איך הסכו"ם אצלנו בבית ?" והיא ענתה לי שאימא שלה קיבלה את זה בירושה ואז היא נתנה את זה לנו.

סכו"ם מתנת חתונה

הסכו"ם ובו חרוט תאריך חתונתו של סבא רבא יוסף עם אישתו הראשונה שנספתה בשואה וכן האות zז של שם משפחתו זגורסקי

סבא רבא יוסף וסבתא רבתא (אישתו השנייה) עם הילדה נעימה שהיא סבתי

סבא רבא יוסף בצעירותו מיד בתום מלחמת העולם השנייה

הזוית האישית

ליה: היה לי מאוד כיף ומרגש לשמוע את הסיפור של סבא רבא שלי שלא הכרתי החוויה הזאת של לכתוב את הסיפור הייתה כל כך מעניינת ורציתי רק שהסיפור הזה לא ייגמר ולהמשיך לשמוע עוד על סבא רבא שלי ומה הוא עבר.

בטי: התרגשתי כל כך כשסיפרתי לבת שלי ליה את הסיפור על סבא שלי והייתה לי חוויה כשנזכרתי בסיפור. אני מקווה שיזכרו את הסיפור הזה עוד הרבה זמן.