מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

דוד ואיריס אושינסקי מקימים את רקפת

דוד, תומר ואיתי בקשר הרב דורי
דוד על הגבעה בה נמצאת רקפת כיום
הקמת הישוב רקפת

דוד אושינסקי נולד בשנת 1950 בעיר חולון. הוא עבד במשרד הביטחון ככלכלן. בגיל 30 דוד החליט לחפש מקום להתיישבות ופנה לתנועת המושבים. בעקבות הפניה דוד הצטרף לקבוצה של כ-15 משפחות שרצו להקים ישוב שיתופי בגליל. כדי להכשיר את האנשים לחיות במושב שיתופי, עלו להתיישבות בישוב השיתופי ׳מולדת׳ הנמצא ברמת יששכר. כאשר עלו לישוב השיתופי מולדת הייתה הגרלה על מי יגור בקרוונים. דוד לא יצא בהגרלה אך לא ויתר והיה נחוש לעבור למולדת.

דוד מגיע למולדת

במסגרת ההסכם בין הגרעין (גרעין דולב) לתנועת המושבים והסוכנות היהודית, התחייבו תושבי הגרעין ללמוד במשך כחצי שנה מה זה מושב שיתופי, חובות וזכויות. במסגרת זו תושבי הגרעין קיבלו מדריך מטעם מולדת ותנועת המושבים. מדריך זה ליווה את הגרעין של דוד וחבריו כיצד חיים במושב שיתופי. עם הגעת האשקוביות והחשש שעלה מגנבות, הגרעין סיכם עם הישוב השיתופי ׳מולדת׳ שחברי הגרעין יבצעו שמירה על האשקוביות.

לא היה מקור חשמל ומים ׳ברקפת׳ והפתרון נמצא על ידי קניית גנרטור גדול וחיבור של רקפת לקו מים במועצה (המועצה הייתה צמודה לרקפת). באותם ימים הטלפון לא היה נגיש לכל אחד והיה מחובר קו טלפון אחד בלבד, כאשר היה מישהו רוצה לדבר בטלפון הוא היה בא לאחד הבתים ומתקשר. כל כמה זמן הטלפון היה עובר לבית של אחד מחבריו. ברקפת עבדו בין 13 ל-14 משפחות.

הענף הראשון היה ענף הבינוי

סוכם עם הסוכנות היהודית שתושבי הגרעין יבצעו את כל עבודות הבינוי ורקפת תתחרה מול קבלנים חיצוניים. אם  יעמדו בתחרות תזכה בעבודה מול הסוכנות היהודית. העבודות כללו הרכבה של האשקוביות, שינוי במבנה הפנימי של הקוביות, חיבור בין האשקוביות במערכת שבילי בטון וגינון של כל השטח.

דוד וחברו לגרעין גידלו פרחים. גידול הפרחים נעשה בשדה שממוקם ברקפת. לאחר מכן הוקם חדר קירור שאפשר אחסנה ארוכה לפרחים שיוצאו לחו"ל. הקושי הגדול ביצוא פרחים הם שעות העבודה.

ענפי המקצוע שצמחו ברקפת:

ענף הבינוי

תמונה 1

·         ענף גידול פרחים ליצוא ברקפת

תמונה 2

·         ענף גידול יענים

תמונה 3

·         ענף התכשיטים (סוליד)

תמונה 4

·         ענף חמם ( מחממי מים מהירים)

תמונה 5

 

מעבר רקפת מישוב שיתופי לישוב קהילתי 

רקפת עברה משברים שנבעו ממצוקה כלכלית. בסופם הוחלט באספה כללית על מעבר של ׳רקפת׳ מישוב שיתופי לישוב קהילתי, והוחלט בהסכמה על חלוקת אמצעי היצור בין המשפחות. היום מונה רקפת כ 250 משפחות. כאמור, כאשר דוד וחבריו לגרעין הקימו את רקפת הישוב מנה כ 13 משפחות.

הזוית האישית

תומר: נהניתי מאוד לעבוד עם איתי ודוד בתכנית הקשר הרב דורי, תיעוד סיפור של הישוב שבו אני גר זה דבר מרגש והייתי רוצה לעשות עוד פעם את אותה חוויה.

דוד: נפל בחלקי העונג לעבוד עם שני צעירים שאחד מהם (תומר) בחר בישוב בו בחרתי לחיות ונהנה עד היום לגור בו (רקפת).

איתי: מאוד נהניתי ולמדתי המון על הישוב רקפת, במיוחד עם דוד ותומר. (אני לא גר ברקפת).

מילון

אשקובית
אשקובית או אשדר-קוביות, הוא מבנה מגורים, שמורכב מקוביות בטון גדולות שנוצרו במפעל הבטון של חברת אשדר באשקלון. האשקוביות נפוצות בשיכונים שנבנו על ידי משרד השיכון בשנות ה-80 של המאה ה-20. שיטת הבנייה המודולרית איפשרה בניית שכונות גדולות בפרקי זמן קצרים ולכן הייתה פופולרית במיוחד ביהודה ושומרון. ברוב היישובים השכונות הראשונות נקראו מאוחר יותר בשם "שכונת האשקוביות". איכות המבנים טובה יחסית ורבים מהם בשימוש עד היום. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”הקמת רקפת בגוש שגב: מ-13 משפחות ל-250“

”באותם ימים הטלפון לא היה נגיש לכל אחד והיה מחובר קו טלפון אחד בלבד, כאשר היה מישהו רוצה לדבר בטלפון הוא היה בא לאחד הבתים ומתקשר“

הקשר הרב דורי