מאגר סיפורי מורשת

בבית הוריי היתה חנוכייה מיוחדת במינה, חנוכייה בצורת מגן דוד. החנוכייה הייתה קיימת במשפחה שלי דורות רבים, סבתא שלי העבירה אותה בירושה להורים שלי.

בכל שנה בחג החנוכה, הדלקנו את החנוכייה עם שמן.

כשעלינו לארץ, בשנת 1970, לא יכולנו להביא איתנו את החנוכייה, מאחר והגבילו אותנו במשקל של המטען. המשפחה החליטה להעביר את החנוכייה לקרוב משפחה, שנשאר בהודו.

לאחר שנים, כשהגעגועים לחנוכייה ולתחושה שהיא נתנה גברו, אח שלי מוזס ז"ל, החליט לבנות דגם מוקטן של אותה חנוכייה. ואכן בשנת 2008, שנתיים לפני פטירתו, הוא ייצר שלוש חנוכיות: אחת עבור משפחתו, שנייה נתן לאימו ואת השלישית העביר אליי.

החנוכייה היא חנוכייה שנתלית על הקיר כתמונה. כל השנה החנוכייה מאופסת בארון ורק בחג החנוכה היא יוצאת אחר כבוד ונתלית על הקיר.

כל שנה כשאנחנו מדליקים את החנוכייה, נזכרים בדוד מוזס ונזכרים בבית ההורים בבומביי.

הזוית האישית

חשוב לי כסבתא להעביר לנכדתי, שתחלום כמה שיותר ותדע שאפשר להגשים כל חלום.