מאגר סיפורי מורשת

"נולדתי ברוסיה בעיר גורקי, שהיום נקראת ניז'ני נובגורוד – העיר התחתונה. העיר גורקי נקראה על שם "מקסים גורקי" שהיה סופר בזמן המהפכה הרוסית. בכניסה לגורקי היה צריך אשרת כניסה בגלל שהעיר הייתה תעשייה צבאית אבטה-זבוד.

נולדתי בשם לודמילה אימברמן. אבי מאיר אימברמן שנקרא בפי החברים מקס. בית אבי, משפחת אימברמן היא נצר לנפתלי הרץ אימבר (שהיה בזמנו אימברמן) כותב מילות התקווה של עמינו. נפתלי הרץ אימבר נולד בגליציה עיירה בשם זלשוב שם נולד גם אבי.

אמי נולדה בבלורוסיה בבויטבסק. למשפחה יהודית מסורתית. אמי הגיעה לגורקי אחרי מנוסה מויטבסק בזמן מלחמת העולם השנייה, אחרי הכיבוש של בלרוסיה, בגיל 12. אבי הגיעה לגורקי אחרי שחרור מהצבא האדום, שם פגש את אמא שלי שגדלה בגורקי עד גיל 18. הם התחתנו ואני נולדתי.

כיוון שאבי גדל במשפחה ציונית תמיד שאף לעלות לארץ ישראל. כשהייתי בת 8 עלינו ארצה לקיבוץ נווה ים. מאחר ואמי וטרינרית, גרנו שם שנה ועברנו לצריף בקריית חיים. אחרי חצי שנה שההורים שלי מכרו את כל המטלטלים אספו כסף עם הלוואות גדולות שהספיק לקניית בית קטן, עברנו לגור בגבעת נשר, שם גדלתי. דרך תנועת הנוער השתלבתי בחיי ארץ ישראל כמו צברית. בגיל 18 התגייסתי לצבא, לחיל הים. בגיל 17 הכרתי את בן זוגי, צבי ששירת על אח"י אילת. בזכותו הגעתי לחיל הים. התארסתי יום למחרת השחרור, ושלושה חודשים אחר כך התחתנתי וירדתי לגור באילת 11 שנים. 11 חודשים אחרי החתונה, נולדה הבת שלי ענבר, בתי הבכורה. אחרי חמש שנים נולדה בתי השנייה. בטכניון למדתי תואר הנדסת מכונות אחרי שעברנו לגור בקריית ביאליק.

חשוב לי לספר את סיפור החיים של אימי שנולדה בבלה רוסיה, רוסיה הלבנה בעיר ויטפקס אשר בגיל 12 ברחה עם משפחתה ,אמה, שתי אחיותיה ואח לרוסיה לעיר גורקי. הבריחה הייתה מסובכת וקשה, הם ברחו ללא ציוד, רק הבגדים שעל גופם. בהפגזות בעצירת הרכבת ללא מזון כשהרעב הציק יצאה סבתי לחפש מזון ראוי למאכל, בינתיים נגמרו ההפגזות והרכבת יצאה לדרך וסבתי נשארה מאחור,כשארבעת ילדיה המשיכו בנסיעה. סבתי ניסתה לרוץ אחרי הרכבת במשך שעות, עד אפיסת כוחותיה, מצאו את סבתי מעולפת על המסילה, ואשפזו אותה בבית החולים.

"קבוצת הקשר הרב-דורי ביום העיון המשותף עם התלמידים בבית התפוצות" 

הזוית האישית

ורד גדיאל ראיינה את מינה אהרונטל במסגרת תכנית הקשר הרב דורי.