מאגר סיפורי מורשת

שמי ברכה קוזי, אני ילידת שנת  1954 בת 62 נולדתי בישראל.

ילדות במושב ישרש

מושב ישרש: "יָשְׁרֵש הוא מושב בשפלה מדרום לרמלה (כביש 431 מפריד ביניהם), בתחום המועצה האזורית גזר. המושב משתייך לתנועת המושבים. שטחו כ-500 דונם. מקור השם בפסוק "הבאים ישרש יעקב, יציץ ופרח ישראל" (ישעיהו, כ"ז, ו'), ממנו נלקח גם שם המושב הסמוך, יציץ. המושב נוסד בשנת 1950 על ידי עולים ממרוקו. במושב, אשר היה פעם חקלאי ברובו, נשארו משקים חקלאיים מועטים ורוב כלכלתו מבוססת על עסקים פרטיים.." (ויקיפדיה)

זכורה לי ילדות נפלאה וקסומה. נולדתי בבית יולדות ברמלה, שכיום הוא בית חולים קפלן. החוויות שזכורות לי הן ממושב ישרש, ששם גדלתי עד גיל 6 או 6 וחצי. החוויות שזכורות לי הן: הנוף הפסטורלי, המרחבים העצומים, השדות, הפרדסים. זוכרת את שטח גידול הבוטנים. עזרתי לאסוף את הבוטנים, בין לבין אחזתי בבוטן, פיצחתי ונהניתי מהטעמים העשירים שלו. עזרתי להאכיל את התרנגולות בתערובת הדורה. הריח עדיין זכור לי. אספתי את ביצי התרנגולות. היה לנו סוס חום עם פס לבן, ששירת אותנו. נעזרנו בו, רתמנו אותו לעגלה. וזוכרת גם איך אבא שלי לכד נחש והרג אותו.

הבנתי, שכך נסעה אימי עם צירי לידה לבית היולדות ללדת אותי. כל השדות מלאות בירקות: מלפפונים, עגבניות, פלפלים ועוד…..  הפרדסים הירוקים, הפרדסים עם התפוזים ואשכוליות, והלימון המתוק שכיום אני לא מצליחה למצוא אותו. זוכרת את משחקי המחבואים בפרדסים. המשחקים האהובים בילדותי קלאס, קפיצה בחבל ובשני חבלים, גוגואים, 5 אבנים, מחבואים, ארצות, תופסת, מורה ותלמידים היה לי גיר והייתי כותבת על לוח.

אני בערך בת חמש, התמונה צולמה במושב ישרש. (הראשון הוא אחי אלי אחריו אחי מאיר אני ואחותי שושנה)

ממשחק ארצות הכי נהנתי. את המשחק הזה נהגנו לשחק בחורף, כאשר האדמה לחה. ציירנו מעגל גדול וחילקנו אותו לפי מספר המשתתפים (לכל אחד היה חלק של יבשת). על פי תור השלכנו סכין ליבשת של המתחרה, מתחנו איתה קו וסיפחנו את הקטע הזה לטובתו וכך חוזר חלילה עד שיש מנצח.

מעבר לעיר יפו

לקראת גיל 6 עזבנו את המושב. העמסנו את הרהיטים על המשאית. ישבנו בקצה – אחי ואני ונפנפנו לשלום לחברים. אני זוכרת את העצב שאפף אותי וליווה אותי זמן רב. עברנו לעיר יפו גרנו ברחוב 313 מספר 27. למדתי בבית ספר" ויצמן" ביפו. למדתי שנתיים היה מאוד קשה, מכיוון שבאתי ממושב ולא הכרתי אף אחד. לא היו לי חברים הרגשתי בודדה. לא ראיתי טוב מהלוח, כי ישבתי בסוף והתביישתי לומר שאני לא רואה טוב. לכן לא הייתי תלמידה טובה ונשארתי כיתה. כעבור שנתיים, הציעו להוריי לרשום אותי לבית ספר דתי עם שכר לימוד זעום, ואף לקבל ארוחות בוקר וצהריים. מאחר והורי מסורתיים וחיו דיי בדוחק התאים להם וכך עברתי ללמוד בבית ספר דתי "בית יעקב". שם הטמיעו בנו את גורם ההפחדה, אם לא נקיים מצוות דיננו בגיהינום. לקראת כיתה ח' התפכחתי ומרדתי, כאשר יצאתי מבית הספר מיד החלפתי את החצאית הארוכה במכנס.

התמונה צולמה בשנת 66 בחצר שלנו בית ביפו – הוואי משפחתי: אבא עם גיטרה אחי אלי אמא של ואני עם גיטרה

 המעבר לעיר בת ים

הוריי עברו לגור בבת ים ברחוב ויצמן 81. בתיכון למדתי בבית ספר "פיטמן". לאחר מכן גויסתי לצה"ל. אני הייתי הבת הראשונה לבית משפחת בן-חיים שהתגייסה.

צבא – מחנה 80

טירונות עשיתי במחנה 80 בחורף ינואר 1972 באוהלים.  עשיתי שרות בפיקוד הגדנ"ע, בתפקיד פק"ש  עד שהכרתי את בעלי יוסף קוזי.

טירונות מחנה 80

משפחה

לאחר מלחמת יום כיפור החלטנו להינשא. בתאריך 19.5.1974 התחתנתי עם יוסי קוזי באולמי תל אביב. עברנו לגור באילת, כי יוסי התגייס לצבא קבע בבקעת הירח. ילדתי את בני בכורי בבית חולים יוספטל. לא אהבתי את החיים באילת. חזרנו למרכז, גרנו  בבת-ים. חזרתי לעבוד בבנק הפועלים בהנהלה ראשית לניירות ערך תל-אביב. ילדתי את בתי מיטל. התפטרתי ולמדתי גרפיקה. חזרתי לעבוד הפעם במרכז לבריאות הנפש. יוסי השתחרר מצבא קבע. קנינו שטח בגן יבנה ,בנינו בית ועברנו לגור בו בתאריך אוגוסט 1993, בבית זה אנו גרים עד היום.

יש לי 3 אחים 3 אחיות: יפה אוחיון בת 76. גבי בן 74 . שושנה סבן בת 71.  אלי בן 69.  אני בת 62 ומאיר בן 60.

תחביבים ועיסוקים

אני אוהבת לצייר, לכתוב סיפורים קצרים, רשמים מחוויות, לטייל בארץ, לרקוד, לצלם. אוהבת לטייל בארץ, נהנית מכל סוגי הנופים, במיוחד אוהבת יערות, מפלים, נחלים, ים, פריחה ואת ים המלח.

בשש השנים האחרונות עסוקה עם הנכדות, מטפלת בהן עד שבתי מגיעה מהעבודה. היה והגיעה מוקדם אז קצת טלוויזיה, אינטרנט והרבה אייפון. יש לי בן ובת. טל משה קוזי בן 43 מיטל הלאלי בת 32. יש לי 2 נכדות מקסימות ליאן בת 6 ולינוי- באפריל השנה תהיה בת שנתיים.

אני אוהבת לקרוא רומנים וספרים רוחניים. אני אוהבת להתעסק עם הפייסבוק, וואטסאפ, מצלמה, יוטיוב, הודעות, מייל. המאכלים שאני הכי אוהבת דגים, שעועית עם בשר ואורז. אני אוהבת לבשל  וגם לאפות זה סוג של יצירה. מבשלת הכל מהכל.אני מבשלת קוסקוס, זיתים מרוקאים עם קציצות מעודה, דגים, קציצות בשר עם כבד  זה מהמטבח המרוקאי מבית אימי. מהצד של בעלי יוסף אני מבשלת קציצות פרסה, פול ירוק, בורקס חנדרזו, פשטידות, פדיאוס, תרד פיאס מקרון ריינדו, פסוליה פרסקה ועוד.. כל אלו מהמטבח הטורקי מבית אימו של בעלי. אני חושבת שהייתי תלמידה טובה. כאשר התחתנתי ישבתי  עם מחברת ורשמתי את כל המתכונים של חמותי מתילדה קוזי, ואני מקבלת פידבקים חיוביים.

הזוית האישית

ברכה קוזי מספרת לעדן: "הורי סיפרו על הזיכרונות מהעלייה שלהם ובתי תיעדה זאת בעבודת שורשים שהכינה לבית הספר".