מאגר סיפורי מורשת

בבית זה היה פאטיו ומסביבו חדרים רבים. מטרת בחירת בית זה הייתה לשמור מגורים לעוד חברים של אבי,  שהתכוונו לעלות לארץ ישראל,  וכך המגורים שלהם היו מובטחים בהגיעם. בתקופת עלייה זו הגיעו עולים רבים מבולגריה ומרומניה. בית הספר היחיד שהיה בתקופה זו ביפו היה בית ספר קאתולי, שהמורות בו היו כולן נזירות. מאחר ולא הייתה עדיין תחבורה מסודרת לעיר תל אביב רשמו אותי הורי לבית הספר הזה. בדיעבד הייתה זו מתנה גדולה לחיי, בעיקר אודות לכך שניתנה לי ההזדמנות בגיל צעיר מאד ללמוד שפות זרות:  צרפתית ואנגלית. חוץ מזה זכיתי לקבל חינוך קפדני, קשוח ובעל ערכים.

בית הספר הצרפתי הנוצרי קתולי  "סנט ג'וזף" שהוקם על ידי מסדר הוראה קתולי בשלהי המאה ה – 19, על-פי פנייתם של תושביה הקתולים של יפו. בית הספר היה צריך לנווט את דרכו, לתפקד ולשרוד תוך תהפוכות עמוקות שעברו על האזור ועל הכנסייה. בית הספר הוקם בשלהי התקופה העות'מאנית, פעל בתקופת המנדט הבריטי, והמשיך לפעול במדינת ישראל בשנות החמישים. למדו בו תלמידים יהודים רבים, בעיקר ילדי עולים

מרומניה ובולגריה שהיו רגילים לשלוח את ילדיהם לבתי-ספר כנסייתיים בארצות מוצאם כדי לרכוש השכלה ראויה. בשנים האחרונות רוב התלמידים הם מוסלמים. כדי לשרת בני דתות שונות ותרו המורים שהיו חברי מסדר הוראה קתולי (מסדר האחים) על הלבוש המיוחד, והסירו מבית הספר סמלים נוצריים. גם תוכנית הלימודים הותאמה לאוכלוסיות השונות, ( מתוך ויקיפדיה)

מכיוון שתלמידות הכתה היו מרביתן יהודיות, אך היו גם מדתות אחרות, זה הביא את הנזירות לכבד את הדתות. תמיד הן אמרו 3 דתות ו"אלוהים אחד". בתחילת היום הקתוליות היו מתפללות, ולכן אנחנו היהודיות היינו נכנסות לכתה 5 דקות מאוחר יותר, וזאת כדי לכבדן. שפת הלימוד הייתה צרפתית ופעם בשבוע הביאו לעולות החדשות מורה לעברית. עם הורי דיברתי עברית ועם סבא וסבתא, שעלו מטורקיה, ועברו לגור איתנו דיברתי ספרדית. גדולתן של המורות התבטא בכך שהן ידעו לכוון כל אחת לאפיקים שונים כמו: מוזיקה, ציור, פיסול ועבודות יד. אותי כוונו למוזיקה, וגם דאגו שיעמוד לרשותי במנזר סמוך פסנתר כדי שאוכל להתאמן ביום יום,

כי להורי לא הייתה אפשרות לרכוש לי פסנתר.

בבית הספר הלל ברמת גן