מאגר סיפורי מורשת

שמי גרינהוט אליעזר, נולדתי ברומניה להורי יעקב ובלומה בתאריך: 7.04.1935.

בשנת 1933 זמן קצר לאחר שהיטלר עלה לשלטון  החלה אנטישמיות אשר החמירה מיום ליום עד המלחמה. בשנת 1941 רומניה נכנסה למלחמה. היינו בסוג של גטו פתוח. התמודדנו עם מציאות מאוד קשה. את אבי לקחו למחנה עבודה ושם הוא חלה בטיפוס. אותנו לקחו למחנה עבודה. למזלנו הרב ועם המון עזרה משמיים, לא הספיקו לקחת אותנו וככה נשארנו בחיים.

בנוסף לאנטישמיות הרבה שהתפרצה החל השלטון הקומוניסטי. היה קושי גדול להתקבל לאוניברסיטאות. מתוך עשרה שרצו להתקבל נבחר אחד. בקושי רב הצלחתי להתקבל ללימודים. לאחר המלחמה הצלחתי ללמוד רפואה  בעיר קלוז.

רוב משפחתי עלתה לארץ ובני המשפחה הקימו משפחות ציוניות בארץ ישראל. במשך 15שנה הייתי מסורב עלייה, מכיוון שהייתי רופא במקצועי. הם טענו שהשקיעו בי הרבה ולכן לא איפשרו לי לעלות לארץ.

עם הרבה סבלנות ואמונה רבה בשנת 1974 בהיותי בן 39 הצלחתי לעלות לארץ. כשהגעתי לארץ הייתי רווק. רוב חבריי התחתנו עם גויות, אך אני סרבתי בתוקף. רציתי להתחתן רק עם יהודיה. הבעייה הייתה שלא נשארו יהודיות ברומניה, כולם ברחו משם. את אשתי היקרה הכרתי בארץ והתחתנו כשהייתי בן 40. אשתי, נכדתו של רב גדול ברומניה, ובארץ הוא היה רב בנתניה בשכונת דורה, שמו רבי יצחק ישראל. נולדה לנו בת אחת מאוד מוצלחת. היום היא בת 44. בגיל 30  היא קיבלה דוקטוראט באוניברסיטת "בר אילן". היא עובדת במשרד החינוך, מנהלת ברמ"ה. יש לנו שלושה נכדים: יעל, מאיר ונגה.

עבדתי 25 שנה בקופ"ח כללית בתור רופא משפחה. לפני 20 שנה יצאתי לפנסיה.

הזוית האישית

סבא אליעזר: שמחתי מאוד לקחת חלק בתכנית הקשר הרב דורי. זכיתי לבלות בזמן איכות עם נכדתי היקרה יעל ולספר לה את ההיסטוריה המשפחתית שלנו.

יעל: נהניתי להיות שותפה לתהליך של כתיבת הסיפור ההסטורי של סבי היקר.