מאגר סיפורי מורשת

ביי ביי מרוקו ושלום לארץ ישראל! 

זה היה בחופש הגדול בשנת 1958. שם יצאנו ממרקש במרוקו לקייטנה בעיר מוגדור (אסואירה). שבוע אחרי שהתחלנו את הקייטנה, אמא שלי הגיעה אלינו ודיברה עם מנהל הקייטנה על כך שאנחנו עולים לארץ ישראל. המנהל התרגש מאוד ושמח, אחרי ששמע זאת הוא הביא לאימא שלי ביגוד ומזון על מנת שניעזר בזה במהלך העלייה. לאחר כמה דקות עשינו את דרכינו חזרה במונית לבית שלנו במרקש. לאחר יומיים יצאנו שוב עם מונית. בדרך עצרו את המונית לבדוק אותה, השוטר שאל את אבא ואימא:"לאן אתם נוסעים ומה המטרה?". ההורים ענו  שהמטרה היא אירוע משפחתי (חתונה), ולפני שנסענו תודרכנו שאם שואלים אותנו עלינו לענות שאנחנו נוסעים לאירוע משפחתי. אחרי שעברנו את המחסום הגענו למצר גיבלרטר. עלינו למעבורת שהובילה אותנו לאונייה בלב ים. האונייה שטה עד מרסיי שבצרפת.

שם שהינו תקופה של שבוע – שבועיים. אחרי התקופה בה שהינו במרסיי המשכנו לאוניה שנקראת "ארצה". לאונייה לקח שמונה ימים, שזה בדיוק ארך מהיום הראשון של סוכות עד ליום האחרון של חג סוכות. לבסוף האונייה הגיעה לנמל חיפה ומשם הסיעו אותנו למעברה שבמנחמיה (מושב ליד טבריה).

הזוית האישית

סבא יורם: היה לי מצוין ואני מחכה כל פעם לפגישה הבאה.

הנכד ברק: היה לי מהנה מאוד להיפגש עם סבא, ואני חושב שזה חיזק את הקשר בנינו.