בדרך לארץ ישראל זכיתי בהגנתו של מלך תימן
היו מארגנים משלחת של ילדים כדי להביא מתנה למלך
אני משה בן יחיאל ורומיא משרקי, אח לשבעה אחים. נולדתי בתימן, בעיר הבירה צנעא.
מגיל 10 רציתי לעלות לארץ ישראל, כי סבלנו בגלות. בתור יהודים חטפנו מכות מהערבים, אסור היה לנו לעבור מצד ימין של הערבים בטענה שאנחנו נטמא אותם. מי שעבר מימין חטף מכות! היינו בגלות שחורה ורצינו לברוח מתימן.
בזמן סבל היהודים בידי הנאצים ידענו בתור ילדים על השואה המתרחשת באירופה. הערבים היו מאיימים עלינו במלים: "עוד מעט יבוא היטלר ויתלה אתכם כמו שעושה ליהודים באירופה". המבוגרים בקהילה היו לוקחים אותנו, הילדים, עם תיבה מבית הכנסת ומשם היינו הולכים ל"בית החיים" כדי להתפלל על אחינו היהודים הסובלים באירופה. המבוגרים בקהילה צמו בימים שני וחמישי בכל שבוע כדי שהקב"ה יציל את העם היהודי מהנאצים ומהערבים בסביבה.
מלך תימן, האמינם יחיא, לא איפשר לאף ערבי לפגוע ביהודי! הגיעה משלחת מגרמניה במטרה לפגוע ביהודים באניות עם חומרי נפץ להשמדה, ברגע שנודע למלך הוא נתן פקודה לסלק אותם.
היה מקובל שבימי החגים של היהודים, הקהילה, ההקדש, היו מארגנים משלחת של ילדים כדי להביא מתנה למלך. אני זוכר שהייתי במשלחת כזו והמלך קיבל אותנו יפה, בירך אותנו ונתן לנו שי וסוכריות. אותו מלך נרצח ע"י בריונים בטענה שהוא מגן על היהודים ונותן להם יד חופשית, בנו שמלך אחריו, אחמד, נתן לנו לעלות לארץ.
סבלנו בדרכים, הערבים בנו מחסומים בדרכים וגבו מאתנו על כל ראש סכום כסף, כל כמה קילומטרים עוד מחסום וכל פעם לקחו עוד כסף עד שהגענו למחנה חשד. זכור לי שבדרך בין צנעא לתעוז עלינו לקבר המשורר שלום שבזי, ומשם המשכנו למקום שבו המלך מראיין ושופט אנשים. בדרך נתקלתי בשוטר שאיים עלי והכה אותי, צעקתי עד כדי כך שהמלך שמע את צעקתי. המלך בירר את המקרה, קרא לי וסיפרתי לו על השוטר המכה, הוא ביקש משלושה חיילים לעזור לי כדי להביאו למלך. הוא הובא למלך כדי להסביר את התנהגותו והמלך העניש אותו, לקח ממנו את הדרגות ושלח אותו לכלא לפני כולם, והצהיר לפני כולם שלא נוגעים ביהודים! סבלנו מחום, ממזג אוויר לח וממחלות. מאות יהודים מתו במחנה.
בשנת 1949 עליתי לארץ. העבירו אותנו למחנה עין שמר, מקום שהיה מחנה של הצבא הבריטי.
שיכנו כל שתיים שלוש משפחות בחדר. אכלנו בחדר אוכל משותף. אחרי כשנה עברנו למעברה שנקראת 'שביב' וגרנו בצריפונים.
למדתי בבית ספר "רמז", למדתי לרצף ועסקתי בכך עד שנפצעתי במלחמת ההתשה. ב- 1965 גויסתי לצבא ושירתתי בחיל שריון, תפקידי היה תותחן. במלחמת ששת הימים שירתתי בתעלה – בסיור עליתי על מוקש, נפגעתי בעמוד השדרה והייתי משותק. אחרי שישה חודשים של שיקום עמדתי על הרגליים ב"ה.
זכיתי להתחתן ,נולדו לי ארבעה ילדים, כיום יש לי עשרה נכדים וחנות למוצרי חשמל.
תשע"ה, 2015
מילון
"שתילי זיתים"ספר שנכתב ע"י רבי דוד משרקי - סבא דוד - על קיצור שולחן ערוך
ציטוטים
”"ונשמרתם לנפשותיכם"“