מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

באומץ וללא מורא שמרה סוד

הסבתא זלטה נימרק
הנכדה
על חיים יהודיים בצל הקומוניזם

הנכדות : שרי סודקביץ', חני סודקביץ', חני ניימרק וריקי רודרמן מתעדות את קורות חייה של סבתם זלטה ניימרק.

סבתא זלטה ניימרק נולדה בחנוכה תרפ"ב, בשנת 1921, להוריה שניאור זלמן בובער ואידלה פבזנר. היא נולדה בבלארוס, רוסיה הלבנה, שהייתה שייכת אז לברית המועצות.

בנה של סבתא זלטה ז"ל, ר' יואל שיחי' מספר: "אמי נולדה בבלארוס. אביה, יעקב שניאור זלמן (זלמן בובר), היה מראשוני תלמידי התמימים בלוובאויטש, שליח הרבי הרש"ב והרבי הריי"צ, ורבה של קהילת חב"ד טשקנט.

הייתה אז תקופה מאוד מאוד קשה ובמיוחד עבור היהודים. המשטר הקומוניסטי שלט אז ברוסיה, שלטון ללא מיצרים. הם אסרו להקים תלמודי תורה יהודים ולהעניק חינוך יהודי לילדי ישראל. נאסר על היהודים לקיים תורה ומצוות. המשטרה החשאית של ברית המועצות, הקג"ב, הפעילה סוכני חרש בכל פינה ובכל מקום אפשרי. מי שעסק בפעילות דתית נחשד כמתנגד למהפכה הקומוניסטית ונאסר. האסורים נחקרו ימים ולילות בתנאים תת-אנושיים ואולצו לחתום על מסמכים כוזבים. רבים מהם נשלחו לעבודות כפייה בסיביר או הוצאו להורג.

גם המצב הכלכלי באותה תקופה היה מאוד קשה, המשטרה החשאית, הק.ג.ב עצרה את אביה של סבתא. הוא נעצר בשנת 1937 למניינם, והוא נידון לשמונה שנים בבית הכלא. הוא הואשם בבגידה במולדת ובהפעלת פעילות מחתרתית. אמי ע"ה, זלטה, הרגישה אחריות רבה להמשך תפקוד הבית ונרתמה לעזרת אמה.

בנסי ניסים אמי וסבתי ברחו לאוזבקיסטן יום לפני פלישת הגרמנים הארורים. סבתי ע"ה נפטרה מרעב באוזבקיסטן, ולא זכתה לראות את בתה, זלטה, מקימה בית יהודי נאמן.

כשאמה של אמי הייתה נערה בת 17, ניסו שליחי חרש מטעם השלטון לתחקר ולשכנע אותה למסור מידע על חיי המחתרת היהודים ועל האנשים שהגיעו בחשאי להתפלל. הם הבטיחו לה שאם היא תגלה להם ותעביר מידע על החסידים, הם יעזרו לה למצוא את אביה. אך סבתי ע"ה רק שיבחה את האנשים. בסוף כל חקירה היא הייתה מעבירה לחסידים את המידע שהשלטונות בולשים אחריהם ועליהם להיזהר, וכי המשטרה החשאית עלתה עליהם. יום אחד היא החליטה שיותר היא לא מגיעה למשטרה, דבר שסיכן אותה. אנשי הבולשת כעסו נורא אך שיחררו אותה ועזבו אותה לנפשה.

חתונתם של סבתא זלטה ע"ה ובעלה שמואל דוד ע"ה נערכה בטשקנט במחתרת, שכן, חתונה יהודית על פי ההלכה נחשבה ל"עוון" ברוסיה. בשנת תשל"ב היא ובעלה קיבלו אישורי יציאה מרוסיה ויצאו להגשים חלום לגור בארץ הקודש. הם התיישבו בנחלת הר חב"ד שבקרית מלאכי. אמי עבדה כטבחית בישיבה בחמד. לאחר פטירת אבי, אמי זלטה התחתנה שוב ועברה לחמד. עוד מספר לנו בנה: "אמי תמיד נזהרה בשמירת הלשון. פטירתה מלווה בכאב עד היום."

לסבתא ולסבא נולדו שלושה ילדים: יואל, יוסף יצחק, שנקרא על שם הרבי הריי"צ ( הוא אחד הילדים הראשונים, שנקראו על שמו) ואליהו. יואל התחתן עם בלה למשפחת גולדשמיד בעיר סמרקנד ולהם חמישה ילדים: גיטה רודרמן (וזלמן) הבכורה, ואחריה זלמן ניימרק (וחנה), איידי ברון (ויוסי), רחל סודקביץ (וירמי), ודודי הקטן (ודרייזי). לגיטה שמונה ילדים וביניהם ריקי. לרחל וירמי שמונה ילדים וביניהם שרי וחני התאומות. לדודי ודרייזי חמישה ילדים וביניהם חני.

הנכדות התאומות

תמונה 1

תמונה 2

הזוית האישית

הנינות שרי וחני סודקביץ התאומות, חני ניימרק וריקי רודרמן: סבתא יקרה! בדרכך נלך בעז"ה!

מילון

ק.ג.ב
ק.ג.ב היה הגוף המרכזי שעסק בריגול והיה ארגון הביון והמשטרה החשאית של ברית המועצות, החל מ־13 במרץ 1954 ועד 6 בנובמבר 1991. המפקדה הראשית של הק.ג.ב. הייתה בכיכר דזרז'ינסקי 1 (כיום לוביאנקה) שבמוסקבה. תפקידי הק.ג.ב. כללו ריגול נגדי, מודיעין חוץ, חקירת פשיעה חמורה, אבטחת אישים ומתקנים רגישים, אבטחת הגבולות, פיצוח צפנים, ריגול אלקטרוני ומאבק בחתרנות ובמתנגדי המשטר הסובייטי. (ויקיפדיה)

קומניזם
שיטה כלכלית-חברתית בה כל מוצרי ההון (ובפרט, אמצעי הייצור) נמצאים בבעלות משותפת, תוך שמירה על שוויון כלכלי וחברתי. בתקופה זו אסרו על היהודים ללמוד תורה ולקיים מצוות ורדפו אותם על כך.

ציטוטים

”זכתה סבתא להקים משפחה לתפארת בארץ ישראל, ולרוות ממנה נחת יהודי חסידי“

הקשר הרב דורי