מאגר סיפורי מורשת

זיכרונות ילדות

למזלי, נולדתי ממש קרוב להולדת המדינה, התקופה היחידה בהיסטוריה היהודית, שעם ישראל היה עצמאי ואחראי לחייו. וחיי מעורבים בחייה של המדינה.

גדלתי בשכונת בת גלים בחיפה ליד הים. זו הייתה שכונה קטנה וכל אחד הכיר את השני. היינו מתרימים אנשים למטרות טובות והלכנו מבית לבית והכרנו את כולם וידענו כמה כל אחד יתרום.

ליד הבתים היו הרבה עצי פרי והיינו קוטפים פירות תותים ותאנים בעונה.

ליד הבית שלנו הייתה חורבה עתיקה  ומפחידה. פחדנו להיכנס לשם כי היה חשוך ואפל ורק גיבורים נכנסו. פעם, נכנס לשם ילד גדול והתברר, שיש בור בין הקומה הראשונה לשנייה והוא נפל ונפצע. אחרי הרבה שנים בדקו את החורבה ארכיאולוגים וקבעו שזה אתר ארכיאולוגי מתקופת התורכים.

בתקופת המנדט הבריטי, הייתי ילדה קטנה, אבל הייתי סקרנית ורציתי לדעת מי שייך למחתרת ונלחם בבריטים. היינו הולכים לראות מי מדביק מודעות נגד המנדט וחיפשנו מקומות שהחביאו נשק. אמא שלי היתה בקורס חובשים ואבא היה בהגנה.

בתחילת מלחמת השחרור, עבד אבי כנהג אוטובוס בשכונות מעורבות בחיפה, בהן גרו יהודים וערבים. באחד הימים, זרקו רימון יד על האוטובוס ובמזל נהדף אחורה והתפוצץ על הכביש.

בבית ישן לידינו היו גרים מלכה הכובסת וחיים הסנדלר.

ביום כביסה היתה הכובסת באה אלינו עם גיגית גדולה. היו מדליקים פרימוס, שהיה כלי שבתחתיתו היה מיכל נפט גדול ומעל פתילה שהיו מדליקים והיו מחממים את המים בגיגית ומכבסים בה את הכבסים. אחר כך, היו תולים אותם על חבלים בשמש כדי להתייבש.

בבת גלים, היתה בריכה אולימפית, היחידה בארץ וכל התחרויות הארציות היו אצלנו והיינו מתגנבים לראות.

היינו גם הולכים כל יום בקיץ לים וכך למדנו לשחות. ליד החוף היה מחנה צבאי של האנגלים והיינו מציצים לשם צועקים ומקללים את החיילים האנגלים.

בזמן מלחמת העולם השנייה, אבי היה נהג אוטובוס של הצבא האנגלי והיה מוביל חיילים אנגלים ממצרים עד סוריה.

כשקמה המדינה היתה שמחה ענקית. אנשים רקדו ברחובות כל הלילה. והרב של השכונה שלנו נאם וכל כך התרגש עד שנפטר במקום מהתקף לב.

סיימתי את לימודי בבית הספר התיכון חוגים בהצטיינות והתקבלתי לעתודה האקדמאית. למדתי משפטים באוניברסיטה  בירושלים וסיימתי את למודיי שם גם כן בהצטיינות. ואז התגייסתי לצבא ושירתתי בפרקליטות הצבאית.

עם קום המדינה היו בארץ 600 אלף איש. קשה להאמין שכיום אנחנו בערך 8 מיליון.

ההבדל בין ארץ ישראל בה נולדתי למדינת ישראל של היום הוא עצום. רק מי שנולד אז יודע להעריך את הפלא הזה של עצמאות ושלטון ישראלי. המסר לכם הדורות הממשיכים לשמור על  המדינה ועל עצמאותנו.

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית "הקשר הרב דורי" בבית הספר.