מאגר סיפורי מורשת

בעלי חיים, סבא של ירדן, שירת 25 שנים בצבא בתפקידים שונים ומגוונים, הוא השתחרר בשנת 1982 בדרגת תת אלוף. בשנת 1969 הוא היה מג"ד (מפקד גדוד) של גדוד מלואים ירושלמי, הימים הם ימי מלחמת ההתשה שלאחר מלחמת ששת הימים שהיתה ביוני 1967. הגבולות בסיני (גבול מצרים) והגבול הירדני היו מאד לא שקטים. כל יום מתקפות, יריות פצועים והרוגים. חיים הוצב עם גדוד המלואים בעמק בית שאן כדי להגן על ישובי האזור. כמעט  כל יום היתה תקרית אש.

 

אני הייתי בהריון עם ילד/ילדה שלישי/ת (באותו זמן לא ידענו מה יוולד). התינוק היה אמור להיוולד בתחילת ספטמבר. חיים שהיה בעמק בית שאן אמור היה לסיים את התעסוקה המבצעית בתאריך 5 לספטמבר ולכן ביקש ממני להתאפק ולא ללדת לפני כן. ניסיתי להיות ממושמעת אבל…  

 

בתאריך 3 בספטמבר בלילה תקפו אותי צירים ושכנה נחמדה לקחה אותי לתל השומר ואור ליום רביעי  ה – 3 בספטמבר נולד בני השלישי. מכיוון שלא היו אז טלפונים, הוריי הודיעו למישהו בצבא וחיים, שהיה באותה שעה באמצע תקרית אש, מקבל פתאום הודעה בקשר "קודקוד 1 קודקוד 1 יש לך קודקודון קטן" וחיים, שקיוה שהפעם תהיה זו בת שאל: "קודקוד או קודקודונת?"  ענו לו "קודקודון"!  מיד אחד הנהגים התנדב להסיעו לתל השומר כדי לראות אותי ואת הרך הנולד. זה היה טנדר וחיים נשכב מאחורנית  בטנדר וישן שינה עמוקה עד בית החולים. כשהגיע חיים לבית החולים הוא מיד הציע לקרוא לילד מעוז מאחר והתקרית היתה ליד קבוץ מעוז חיים. באותה תקופה בגבול מצרים וישראל בסיני נבנו  "מעוזים" (מוצבים גדולים  שנועדו להגן על החיילים). השם נשמע לי בומבסטי מדי ולא הסכמתי מאחר וקיבוץ מעוז חיים נמצא מול הרי הגלעד, הצעתי לקרוא לילד גלעד.

 

 

קישור לאתר הקבוץ מעוז חיים

"הינו קיבוץ מהתנועה הקיבוצית, על גדות נהר הירדן בעמק המעיינות . הקיבוץ עלה להתיישבות כחומה ומגדל ב 1937. הקיבוץ נקרא ע"ש חיים שטורמן ממקימי ישובי עמק בית שאן לקיבוץ חקלאות משגשגת ומפעל תעשייתי גדול לפלסטיק, פולירז. האוכלוסייה במקום כ – 400 נפש. הקיבוץ עבר תהליך הפרטה והחל לקלוט בנים כחברים הבונים בו את ביתם".

תשע"ו, 2012