מאגר סיפורי מורשת

סבתא גוסטה חיה בתקופת מלחמת העולם השנייה והשואה. היא הייתה ילדה קטנה, בערך בת שלוש, כשפרצה המלחמה. גוסטה זוכרת את עצמה כילדה, לקחו את אביה (שמו סטרול) ואת כל הגברים מהעיר (פלטיצ'ין) בשנת 1942 לעבודות כפייה. אמה של גוסטה הייתה בהריון, ואח"כ ילדה את אחיה של גוסטה, סמי. הם היו בעוצר בבית: משעה 19:00 היה אסור לצאת מהבית. היא זוכרת זאת במעורפל. סבתא זוכרת שהלכו עם טלאי צהוב שהיה מגן דוד צהוב על השרוול. כל הנשים של העיר הועברו יחד עם הילדים והיהודים שנשארו, לעיר אחרת – סוצ'בה, במרחק כ-24 ק"מ מהעיר בה גרו. סוצ'בה הייתה עיר מעבר של הגרמנים, שם נשארו כשנתיים. המשפחה שלה, אימא, אחיה, סבתא, דודה, ושני בני דודיה גרו בתוך בית ספר וישנו בתוך אולם ספורט קר. הם לקחו איתם קצת כלי מיטה ובגדים ככל שיכלו להעביר בעגלת סוסים. בסוצ'בה חלתה בדלקת פרקים קשה מאוד. לאחר שנתיים, בשנת 1945, הם חזרו הביתה. משום כך לא הלכה סבתא לגן. אביה חזר לאחר המלחמה מעבודות כפייה. זכור לה שאביה היה מסתובב בבית ובוכה מכאבים, משום שלאחר שנפל עליו מדף של שמיכות צבאיות עבות וכבדות, עקרו לו את השיניים מהפה והשורשים נשארו עדיין בפנים. הוא היה בזמנו צעיר – בן 32.

בחזרה בפלטיצ'ין לאחר המלחמה

כאשר התחילה סבתא ללמוד בכיתה א', זה היה בית ספר נפרד לבנים ובנות. סבתא הספיקה ללמוד עד השנה החמישית ללימודים (כיתה ה'), ואז חלתה בדלקת פרקים קשה, בפעם השנייה. היא הייתה מרותקת למיטה, רזתה, הלכה עם מקל וכל שערה נשר. בזמנו לא היו טיפולים למחלה זו, והיה רק רופא יהודי אחד. האנטיביוטיקה נמכרה בשוק השחור בהמון כסף. היה יהודי שעשה סחר בשוק השחור, ובין היתר מכר גם אנטיביוטיקה. הוא אמר להוריה של גוסטה: "קחו את התרופה ומתי שיהיה לכם מספיק כסף תשלמו. העיקר שתבריא". כאשר הבריאה, התביישה סבתא מאוד לחזור לבית הספר. משום כך, למדה בביתה את מה שההורים עסקו בו. אמה הייתה תופרת ואבא היה חייט והיה בבית בית מלאכה לתפירה. סבתא למדה את המקצוע ועבדה עם אמא ואבא בתפירה. היא התקדמה יפה וקיבלה ביטחון עצמי. המשפחה התחזקה לאחר המלחמה. אחיה למד. הוא היה צעיר ממנה בארבע שנים.

העלייה לישראל

כל השנים ההורים ביקשו אישור לעלות לישראל, אבל לפעמים היו פותחים את שערי הכניסה לארץ ופעמים אחרות – לא. חלק מהמשפחה הצליח לעלות לישראל קודם. בשנת 1958 סבתא ומשפחתה עלו לישראל. בישראל גרו בתחילה באסבסטון – מבנה ארעי עשוי מאסבסט ששימש מגורים לעולים (אחרי שנים רבות התגלה שאסבסט מסרטן). כאן התחילה ללמוד ספרות ואהבה את זה מאוד. סבתא התחתנה עם בחור יליד טורקיה והם הביאו יחד שלושה ילדים: שני בנים ובת. במשך הזמן סבתא פתחה מספרה ועבדה כספרית כעצמאית.

הזוית האישית

מיקה: שמעתי את הסיפור הזה גם בכיתה ה׳ בשביל עבודת השורשים, אבל כשמתבגרים מבינים את המשמעות טוב יותר, ואני כצעירה לא הבנתי מה סבתא חוותה. אני רוצה לאחל לסבתא עד 120, אושר ובריאות, עד אין סוף!