מאגר סיפורי מורשת

שמי דוד שטרית, נולדתי בשנת 1950 במרוקו ועליתי ארצה כמעט בגיל 11, בשנת 1960. התגוררתי ביקנעם ולמדתי בבית ספר יסודי רגיל, משם המשכתי לתיכון. כשסיימתי את לימודיי התגייסתי לצבא ושירתי במשמר הגבול.

בשנת 1974 התחתנתי ועברתי לגור במגדל העמק. רעייתי ואני הבאנו לעולם ארבעה ילדים מדהימים: אמי, מוטי, מירב ושחר. ברבות השנים נולדו נכדיי האהובים שהכניסו הרבה שמחה ואור לחיינו.

התאהבות בארץ ישראל 

עם עלייתי לארץ התאהבתי, התאהבתי בארץ ישראל! אני חושב שארץ ישראל היא נס! לא קיים דבר כזה בעולם כולו, להקים מדינה מכלום, היא קיימת כבר למעלה מ-70 שנה, אנשים מכל מיני מקומות, השפה כל כך יפה, עם תרבות ישראלית שמכבדת את כל התרבויות שבונות אותה, צבא הכי חזק בעולם, כלכלה חזקה ואנשים הכי טובים שיש. אני אוהב את החיים מאוד, גאה במשפחה שלי ובמה שאני היום. אני מאוד אוהב לדוג, לשמוע מוסיקה ולראות כדורגל, זה מה שאני עושה בשעות הפנאי וזה מחייה אותי. בנוסף לתחביבים האלה, יש לי אהבה מיוחדת והיא לעזור לאנשים בעלי מוגבלויות, לעזור לזולת: זה חשוב, זה נותן לי תחושה טובה. כל זמן שאני יכול לעזור – אני עושה את זה, וזה גם מה שאני לימדתי את ילדיי ונכדיי, ואני רוצה להעביר את זה גם לכם הילדים.

אחד הדברים שאני תמיד אומר הוא שצריך לנצל כל רגע בחיים, ליהנות, לאהוב ולעשות טוב לעצמך ולסובבים אותך. החיים קצרים, למה שלא ננצל אותם?!

הזוית האישית

התלמידים אדיר ודור: החוויה שלנו מהפגישות עם דוד והראיון הייתה מהנה מאוד ומלמדת. פגשנו אדם שאוהב את החיים ומדבר עם הרבה חכמה לאור מה שעבר. שמענו ממנו קצת מסיפור חייו, זה היה מרגש לראות שהוא שמח מהעובדה שאנחנו מקשיבים ומתעדים את זה. אנחנו חושבים שזו זכות להיפגש עם אדם כזה וללמוד ממנו.