מאגר סיפורי מורשת

ג'נט עלתה ארצה מעירק בשנת 1951 בגיל שלוש, כך שאינה זוכרת את העלייה עצמה. היא זוכרת את הילדות שלה בצריפים בח'ירייה. לאחר מכן עברה לרמת-גן, ומתארת אותה כילדות נפלאה. היא הכירה את בעלה בגיל 16, וזו הייתה אהבה ממבט ראשון. כל המשפחה הייתה נגד הנישואים, ובכל זאת הם הצליחו להינשא ולהביא לעולם שלושה ילדים, אחד מהם משורר, השנייה עובדת סוציאלית והשלישי מנכ"ל של חברה.

סיפור האהבה של ג'נט

ג'נט היתה בת 16 כשהכירה את בעלה היום, שהיה בן 25 בעת ההכרות. מכיוון שלא היה לו כסף והיה מבוגר בהרבה מג'נט, ההורים התנגדו לנישואים. האהבה ניצחה והם נישאו. הם נפרדו בסביבות גיל 16 בגלל שהוריה לא הסכימו לזיווג הזה, אך בעלה לעתיד המשיך לחזר אחריה ולבקש מהוריה להתחתן, ובסופו של דבר הם הסכימו. ג'נט ומנשה התחתנו כשג'נט היתה בת 19 וחצי, בעלה היה בן 27, והביאו לעולם 3 ילדים. ג'נט מתארת את בעלה מנשה כאדם מאוד טוב, ישר וכן, שהיה איש משפחה טוב שדאג לפרנסת המשפחה. בגיל 58 מנשה נפטר מהתקף לב, באופן פתאומי. ג'נט הגיבה למוות הזה בצורת טראומה, ולקח לה הרבה זמן להתאושש ולחזור לעצמה. הולדת הנכד מאוד אוששה את ג'נט, "כי זה הביא אור ושמחה למשפחה אחרי עצב ארוך, הילדים היו עדיין בבית ולא נשואים, התמודדתי לבד עד שהתחתנו, הסתדרו והקימו משפחות."

הזיכרון של מנשה, בעלה, תמיד קיים והוא אינו נעלם, עדיין יש לו מקום אצל ג'נט בלב. היא תמיד מסתכלת בתמונות ונזכרת באהבה החזקה ובכל התקופות הטובות שהיו לה עם מנשה, עליו השלום, במיוחד תקופות גידול הילדים כשהיו קטנים. זו תקופה שג'נט הייתה מאוד מאושרת בה.

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי בה השתתפה ג'נט על ידי התלמידה דפנה גולן מכיתה יא 3 מבית הספר התיכון מיתר