מאגר סיפורי מורשת

קורות החיים של סבתא נורית

שמי נורית רון לוסטיג, נולדתי בשנת 1950 בבית חולים בתל אביב, כבת בכורה להורי מרסלה ושלמה צברי. למדתי בבית ספר יסודי "שיכון עממי", את לימודי התיכוניים למדתי בסמינר שיין בפתח תקווה.

התגייסתי לצבא בשנת 1968 בדיוק שנה לאחר מלחמת ששת הימים, עברתי קורס קשר ושירתי בפיקוד הדרום בבאר שבע. בתקופת שירותי הצבאי הכרתי את אורי לוסטיג ששירת בחיל השריון בחטיבה 7. בשנת 1970 לאחר שנה להכרותינו  נישאנו.

בתקופת השרות הצבאי בה הכרתי את אורי

גרנו בפתח תקווה במשך שלוש שנים ולאחר מכן בנינו בית ברמת ישי. ברמת ישי הקמנו משפחה לתפארת, שני בנים ושתי בנות שגדלו והתחנכו בעמק יזרעאל ועברו ילדות מאושרת.

לצערי אורי ניפטר בגיל צעיר, בן חמישים מדום לב וכעבור מספר שנים נישאתי בשנית ליהודה רון. יהודה ואני היינו חברים טובים בנערותינו, ופטירתו של אורי האהוב הפגישה אותנו מחדש לאחר 30 שנים. במשך השנים נולדו לי 12 נכדים שיהיו בריאים.

יהודה אימץ את משפחתי בחום ואהבה רבה, ואנחנו כולנו משפחה גדולה ומאושרת.

אהבת הארץ ונופיה

יואב הנכד כותב עם סבתא נורית:

הזיכרונות הראשונים שלי הם טיולים משפחתיים בטבע, נסיעות ברחבי הארץ מצפונה ועד דרומה מדן ועד אילת.

ההורים שלי, ללא הכנה מוקדמת היו מעירים אותנו בבוקר כשליד הדלת כבר מוכן הציוד במלואו לעוד יום טיול כייפי. לרוב, סבתא נורית וסבא רון היו מצטרפים אלינו לטיולים כשבאמצע הדרך היינו עושים חניית ארוחת בוקר.

אמא וסבתא היו עורכות את הארוחה על המחצלת ומגישות מטעמים שונים. סבא שלי, בנוסף לאהבת נופי הארץ אוהב מאוד לצלם ולא פוסח על שום אתר, פרח, עץ, ציפור, מעיין ואדי או גיא שנקרו בדרכו.

כמובן שאנו הנכדים מצולמים בהמוני תמונות וכל הטיולים והחוויות מונצחים מאז היותנו ילדים קטנים כשלפעמים כתינוקות אף נשאו אותנו במנשא על הגב.

כשסבא סיים לעבוד אחרי 45 שנה ויצא לגמלאות הוא קנה טרקטורון והתחלנו כל הנכדים ליהנות מנסיעות בשדות העמק בין פרדסים ומאגרי מים כשהרוח נושבת בחוזקה ומעיפה בוץ וחרקים על הפנים ואנו מגנים על עצמינו בלבוש מתאים וכמובן במשקפי מגן גדולים.

אהבה לבישול

אהבה נוספת משותפת היא האהבה לבישול והנאה מאוכל טעים.

אנחנו נוהגים להתארח אחד אצל השני לארוחות שכל אחד מביא אתו את התבשילים הטעימים שהכין וכולם חוגגים ביחד. אצל סבתא נורית וסבא רון יש מנהג לארח פעם או פעמיים בשנה את כל הנכדים לסוף שבוע ארוך ומלא פעילויות וחוויות.

אני זוכר, באחד מסופי השבוע, סבתא וסבא הכינו לנו תכנית בישול ואפיה שקראנו לה "מאסטר שף נכדים", הכנו מאכלים שונים, אפינו חלות, לחמניות ועוגיות, הכנו מרק ירקות, לביבות מתפוחי אדמה ואפילו קינוח. ההורים הוזמנו לארוחה שהכנו, היה יום כייף וכולנו נהנינו מאד מהחוויה.

אוהבים לבשל ולאכול

הזוית האישית

יואב: חוויה כיפיית ומעניינת מאוד.

סבתא נורית: היה מאוד מרגש ומעניין בפרוייקט קשר הרב דורי עם נכדי יואב.