אבא תחזור!
אמרו לנו שהוא מת, אבל לא ידענו ועד היום לא יודעים !
נולדתי בצ'רנוביץ ברומניה בשנת 1935. הייתי בת יחידה לאמא
שמשותקת בחצי גוף, ואני ואבי
היינו צריכים לטפל בה.
באיזשהו שלב כשהייתי בת תשע או
עשר נכנסו הגרמנים ואז הכניסו אותנו לגטו. הגטו היה בתוך העיר
שגרנו בה והיה לנו
בית עם המון אנשים. הוא היה של סבתא שלי ואנחנו גרנו בקומה הראשונה והיה
לסבתא שלי
ולדוד שלי חנות של בשר. היהודים היו צריכים ללכת עם תלאי צהוב- הג'וד.
סגרו לנו
חלק מהעיר ואסור היה לנו להסתובב ברוב חלקי העיר חוץ מאשר באיזור המותר ליהודים.
אישרו לנו לצאת בשביל לקנות אוכל במשך שעתיים או שלוש ביום.
את אמי ואותי הגרמנים
לקחו מהגטו למחנות השמדה, היינו כבר ברכבת וממש ברגע האחרון לפני
שהרכבת יצאה
לדרכה הגיעה רשימה שהצילה את חיי.
הגרמנים היו זקוקים לחלב. לסבא שלי היה בית
חרושת של אבקת חלב והוא שלח רשימה שמית של
אנשים שנדרשים לעבוד במפעל כדי לייצר את
אבקת החלב. שם אמי ושמי הופיעו ברשימה אז שחררו
אותנו והורדנו מהרכבת, באותו הזמן
עברו הגרמנים על יד הבית שלנו ולקחו את אבא שלי.
כשלקחו אותו אני רצתי אחריו בניסיון
להציל אותו או אולי לקבל חיבוק אחרון אבל לא נתנו לי להתקרב אליו.
אמרו לנו שהוא
מת, אבל לא ידענו ועד היום לא יודעים איפה ומתי, ומאז שהוא הלך הוא לא חזר יותר.
נשארנו
אני ואמי ואני הייתי צריכה לטפל בה לבדי.
כשנגמרה המלחמה ברחנו מצ'רנוביץ על גבי עגלה
וסוסים ונסענו בכרכרה יומיים או שלושה, בדרך
עצרנו כדי לקנות אוכל ולנוח והגענו
לרומניה לבוקרסט. היינו שם כמה שנים וחיינו בצניעות רבה.
כשהייתי בת שש עשרה,
עלינו על אניית מעפילים בשם טרנסילבניה. אחרי ארבעה או חמישה ימים
הגענו לישראל
ב1951. כשהגענו לקחו אותנו למחנה עולים, עתלית שזה כפר קטן שהיו בו הרבה אנשים.
עולים חדשים כמונו.
בני המשפחה שלי מאיטליה, שלחו לנו כסף כך יכולנו לעבור לגור בתל אביב. מאז אנחנו גרים בתל אביב.
בישראל נפגשנו עם הרבה
עולים חדשים, הכרתי את חיים,בעלי, היינו חברים ויצאנו שבע שנים ואחר כך התחתנו.
מילון
מעפיליםההעפלה, (קרויה גם עליה בלתי לגאלית ועליה ב') העפלה היא התנועה לכניסה בלתי חוקית של יהודים לארץ ישראל בדרכי הים והיבשה והאוויר,שאורגנה על ידי היישוב העברי בתקופת המנדט הבריטי, עולים אלו נקראו מעפילים.
ציטוטים
”הייתי בת יחידה לאמא שמשותקת בחצי גוף, ואני ואבי היינו צריכים לטפל בה.“