מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

פרופסור אסא כשר

פרופ' אסא כשר
פילוסופיה
סיפור חייו של פרופסור אסא כשר

פרופסור כשר אסא

שם האב: שמעון יעקב

שם האם: ציפורה לבית רבינוביץ- תאומים

נשוי לנעמי

משפחתי

סבי וסבתי- סבי מצד אבי, הרב מנחם מנדל כשר, נולד בפולנייה והיה מנהיגם של חסידי גור. תנועת חסידים זו קמה בפולין וגרפה אחריה רבים. הוא עלה לארץ, אחר כך נסע לארצות הברית וחזר לארץ בשל היותו ציוני אוהב ישראל. סבי היה חכם ומלומד ונודע כרב חשוב, הוא זכה לקבל את פרס ישראל לתרבות תורנית על הספרים שכתב, מדובר בכ- 100 ספרים לפחות. הוא מת בגיל 90 בשנת 1985.

סבתי מצד אבי, דבורה כשר לבית פיירמן, נולדה בעיירה קטנה בפולין. אביה היה האיש העשיר ביותר בעיירה וביתם רחב המידות שכן במרכזו של יער. בבעלותו הייתה חווה לגידול סוסים ונכסים נוספים. כשסבתי נישאה לסבי, הרב מנחם מנדל כשר, קיבל הגאון מורשה, אמצעי מחיה מאביה ויכול היה להמשיך לכתוב ספרים ללא טרדות של פרנסה וקיום לו ולבני ביתו.

אביה של אימי נפטר לפני שהספקתי להכירו. עם זאת ראוי לציין פרט חשוב בביוגרפיה המשפחתית שלנו- שלו; הוא היה גיסו של הרב קוק, כלומר, אשתו הייתה אחותו של סבי. הרב אברהם יצחק הכהן קוק היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות שפיתח משנה פילוסופית-קבלית אוהדת ביחס לציונות וליישוב החדש, הוא נחשב לאחד מאבות הציונות הדתית.

הוריי- אבי, שמעון יעקב כשר נולד בעיר ורשה בירת פולין ועלה לארץ כילד קטן בן תשע בשנת 1923. הוא למד בסמינר למורים בירושלים והיה מורה בתחילת הדרך. הוא שירת כקצין חינוך באחת מחטיבות הפלמ"ח ואחרי המלחמה המשיך לשרת בקבע בחיל המודיעין עד מותו בשנת 1968בגיל 54.

מלבד היותו קצין בצבא כתב אבי ספרים והיה משורר ידוע, ספר השירה האחרון שפרסם נשא את השם: "הכל צפוי".

אמי היא בתו של הרב יעקב רבינוביץ', אבא של סבא של אמי, ציפורה כשר לבית רבינוביץ-תאומים, היה רב בליטא. לימים נולדו לו תאומים, לכן קרא לעצמו רבינוביץ-תאומים.

אמי למדה בסמינר הדתי מזרחי למורות בירושלים. היא עסקה בהוראה שנים רבות; לימדה בראשון לציון לפני ואחרי מלחמת השחרור,לימדה ברמת-גן ולאחר שעברנו לגור ברמת חן לימדה בשכונה. כיום היא בת 98 חולת אלצהיימר מזה כמה שנים.

מדור לדור- אילן היוחסין של משפחתי ידוע לי עד המאה ה-15 הודות לספרי הרבנים שנכתבו בידי אבותיהם ואבי אבותיהם מדורי דורות.

התברכנו במשפחה ענפה מצד הוריי ומצד הורי אשתי נעמי, אבי היה אחד מחמישה ואמה של נעמי הייתה אחת מתוך 11. המשפחה מפוזרת על פני הגלובוס ומטבע הדברים אין לנו קשר עם רובם. לא מזמן קיבלתי בדואר האלקטרוני מכתב מבחורה מניו-ג'רסי ששאלה, האם אני מצאצאיו של הרב הגאון מנחם כשר, אישרתי זאת, והיא אמרה, שהיא נינתו של אחד מאחיו.

זיכרונות ילדות

הזיכרון הראשון- זיכרון זה קשור בהוריי שנולדו למשפחות רבנים. בתיהם מלאו בארונות ובמדפי ספרים וגם בבית הוריי היו ספרים רבים. אני זוכר את עצמי כפעוט בן שנתיים או שלוש, יושב עם ספר בידי וגוזר תמונה מתוך הספר. אבי ראה את מעשי, לקח את הספר מידי ואמר, "לא גוזרים ספרים, אלא רק ניירות."

הזיכרון השני- בהיותי ילד קטן מאוד והיה זה בירושלים המושלגת, לקח אותי אבי בעגלה לטיול בשלג, עמדנו מול מגדל דוד, סביבנו הכל לבן ואבא אומר לי, "הבט אסא, הנה מגדל דוד."

הזיכרון השלישי- זיכרון זה היה חוויה מרגשת, הייתי כבן ארבע או חמש, גרנו בירושלים בשכונת כנסת ישראל מול בית העם, הוא "מועדון מנורה" ובשמו דאז, "מועדון הקצינים הבריטים". שכננו היה הסדרן של המועדון. הוא לקח אותי לשמוע קונצרט במועדון עם בתו הקטנה, האולם היה מלא בבריטים. ישבנו על המדרגות ושמענו נעימות פסנתר עם כל הקצינים הבריטים.

הזיכרון הרביעי- בתקופת מלחמת העולם השנייה, הלכתי באחד הרחובות בירושלים יד ביד עם אמי והנה עצרה לידנו מכונית. על מושב המכונית היה מונח סיר גדול למדי, התברר לי שזה כובע ולא כובע רגיל אלא כובע פלדהקסדה שיש לחבוש בהישמע אזעקה.

גם את ימי העוצר אני זוכר ואת החיילים שתפקידם היה להשגיח שלא יופר. לחיילים הללו קראו "כלניות" בשל הכומתות האדומות שחבשו לראשם. הייתי מחוץ לבית כששני חיילים כאלה חלפו על פני. אחד מהם נתן לי סוכרייה ואמר לי להיכנס מיד הביתה.

בהיותי בן חמש עליתי לכיתה א', והודות להוריי, כבר ידעתי את מלאכת הכתיבה והקריאה. בית הספר היסודי בו למדתי נמצא ליד הסמינר למורים. זו לא הייתה גחמה, אלא רעיון חינוכי?לתת לתלמידים הצעירים דוגמה לשאוף אליה. בכיתתי היו עשרה תלמידים ולכל תלמיד היה שולחן משלו.

ליומי הראשון בכיתה משתרבב זיכרון, ואיני יודע אם היה זה בעקבות אירוע או רק אמירה שנאמרה כדי להתריע: "אם אוכלים משהו ונחנקים צריך לתת למי שנחנק מכות בגב."

מירושלים עברה משפחתי למושבה בנימינה, כעבור שנתיים עברנו לראשון לציון. למדתי בבית הספר היסודי "חביב" שנוסד בשנת תרמ"ו (1886) ברחוב אחד העם, בסמוך לבית הכנסת הגדול ולבית פקידי הברון. בית ספר "חביב" נחשב לבית הספר העברי הראשון בעולם בו לשון ההוראה הייתה הלשון העברית בכל מקצועות הלימוד, כולל מקצועות הקודש. למדתי שם חמש שנים עד גיל 12.

המעבר לרמת חן- עברנו לרמת חן לשיכונים שנבנו עבור אנשי צבא קבע. רמת חן הייתה אז שיכון בסוף העולם, בין רמת חן לתל-אביב היו רק חולות ופרדסים. את שנת הלימודים בכיתה ח' עשיתי בשכונת יד אליהו בתל-אביב.

אחי רימון, הצעיר ממני בחמש שנים כבר למד בבית הספר ברמת חן. שם גם לימדה אמי במשך שנים רבות. מקור השם של אחי בא מן התנ"ך, אך מאחורי השם מסתתר גם סיפור מעניין. לאביו של סבי קראו פרץ יצחק. סבי ביקש כי נכדו יישא את שם אביו שהיה פרופסור לתנ"ך באוניברסיטת בר אילן. ואולם אבי לא התלהב לקרוא לבנו בשם פרץ. כדי לא לצער את הסב, העלה אבי מן המקורות את שם המקום "רימון פרץ" המוזכר בהקשר של נדידת בני ישראל במדבר, "וילכו ויחנו …" אחד המקומות שהם מגיעים אליו נקרא: "רימון פרץ". כך נפתרה בעיית השם באופן חיובי למדי.

נעורי

לימודים בתיכון- בעבר הייתה נעשית חלוקת התלמידים בבתי הספר התיכוניים בהמשך לתוצאות הבחינות שעברו התלמידים והם שובצו בהתאם להישגיהם. התקבלתי ל"תיכון עירוני א'" בתל-אביב שנודע כבית ספר ברמה גבוהה.

היה לי מורה מצוין למתמטיקה בשם סטרץ ממוצא רוסי שנהג ללבוש חולצה טיפוסית רוסית בעלת צווארון גבוה ועל גבי הצווארון הייתה רקמה צבעונית. הוא היה המורה שהחדיר בי את האהבה למקצוע, בזכותו הלכתי ללמוד מתמטיקה באוניברסיטה.

בכל בית ספר היו כמה מורים זכורים לטוב שהותירו חותם כזה או אחר על חיי.

הייתי בתנועת הצופים במשך שלוש שנים, הקן שלנו נקרא: "צופי הקהילה". בהתייחס לתקופה, ניסו לשכנע אותנו ללכת לקיבוץ, זה היה האידיאל של תנועת הנוער באותם ימים.

לימודים באוניברסיטה- עזבתי את הבית בגיל 17 כדי ללמוד באוניברסיטה במסגרת העתודה האקדמית. הלימודים בירושלים היו חוויה מרתקת. המרצים והלימודים היו מעניינים וירושלים עצמה, היא עיר מיוחדת, בימים ההם לפני מלחמת ששת הימים הייתה העיר עדיין קטנה ואינטימית, הלימודים התקיימו באוניברסיטה העברית בגבעת רם מול מוזיאון המדע.

למדתי מתמטיקה ובשנת 1963 סיימתי תואר שני במדעי המתמטיקה, במתמטיקה שימושית, ובהיסטוריה ופילוסופיה של המדעים.

גרתי בירושלים ומדי יום שישי חזרתי לבית הוריי.

השירות בצה"ל- כשהתגייסתי שירתי ברמת-גן כקצין תכנות בחיל המודיעין ועבדתי על המחשב הראשון של צה"ל, היה זההמחשב הטוב ביותר בחזית עולם הטכנולוגיה המערבית. בפרק על חיי הצבאיים, יש לציין כישירתי במילואים בחיל החינוך והשתתפתי במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור .

עבודה וקריירה

מקום העבודה הראשון- היה זה באוניברסיטה העברית בירושלים, לימים לימדתי באוניברסיטת בר אילן ולאחר שהות של שנה בחו"ל התחלתי ללמד באוניברסיטת תל-אביב שנעשתה לבית הקבע שלי.

תארים ומקומות עבודה- בשנת 1971 קיבלתי תואר דוקטור בפילוסופיה על עבודתי שעסקה בפילוסופיה של השפה. בהמשך למדתי גם היסטוריה ופילוסופיה של המדע. אני נושא בתואר שני בשני מקצועות ובתואר שלישי בפילוסופיה.

בשנת 1975 מוניתי לפרופסור חבר באוניברסיטת תל-אביב ובשנת 1979 מוניתי לפרופסור מן המניין. כיהנתי כראש הקתדרה לפילוסופיה באוניברסיטת תל-אביב ואחר כך הופקדה בידי הקתדרה לאתיקה מקצועית ולפילוסופיה של הפרקטיקה. שימשתי פרופסור במכללה לפיקוד ולמטה הכללי של צה"ל ופרופסור במכללה לביטחון לאומי של צה"ל, הייתי מייסד וראש תכנית הלימודים הכלליים במדעי-הרוח באוניברסיטת תל-אביב ונלווה בכיר בטכניון, כמו כן ייסדתי את תוכנית הלימודים הקוגניטיביים של השפה ושימושיה באוניברסיטת תל-אביב ועמדתי בראשה.

סיפוק וסיכום- מעל 15 אלף תלמידים עברו דרכי. אחד הקורסים הגדולים שלימדתי ובהיקף תלמידים שמנה אלפים, היה "מבוא שיטתי לפילוסופיה". כיתות הלימוד היו ענקיות ולא הכרתי את התלמידים באופן אישי.

כיום אני מרצה לעתים בצה"ל ומעביר קורסים, אני נרתם להדריך תלמידי תיכון באופן פרטני, פה ושם אני מלמד ומרצה בכיתות קטנות, אבל יותר מכל אני נהנה להיות בחברתם של תלמידים שעושים אצלי את עבודת הדוקטורט, זו הזדמנות יוצאת מן הכלל לשוחח עם אדם משכיל על הדברים שמעניינים אותו. הדרכתי תלמידים רבים בכתיבת תזות לתואר שלישי ולתואר שני.

על אודות הכתיבה- אני מרבה לכתוב על נושאים הנוגעים ליהדות ולמוסר. חיברתי כמאתיים פרסומים מדעיים. חיברתי וערכתי עשרות ספרים, יסדתי את כתב העת הבינלאומי "Philosophia" – הרבעון הישראלי לפילוסופיה, ואני עורך אותו מאז היווסדו.

בין ספרַי נכתב הספר: "17 שיחות עם אסא כשר", זהו ספר קטן על משמעות החיים. בספר אני מסביר מה פירוש לחיות חיים עם משמעות, הספר משקף את דעותי ובסופו יש שאלון. את הספר כתבה העיתונאית ורד לוי-ברזילי, אך אני עברתי על כל מילה ומשפט. הספר יצא לאור בהוצאת כנרת זמורה-ביתן וזכה להצלחה.

אני חבר במועצת המערכת של יותר מעשרה עיתונים מדעיים, עורך-אורח בכמה עיתונים מדעיים וחבר במועצת המערכת של עיתוני תרבות בישראל, מדי פעם אני מפרסם טור דעה באחד מן העיתונים היומיים.

פרס ישראל- בשנת אלפיים קיבלתי את פרס ישראל לפילוסופיה, הנה כי כן המשכתי את השושלת לאחר שגם סבי הרב מנחם מנדל כשר, קיבל את פרס ישראל לתרבות תורנית. עד היום אנו הצמד היחיד של סב ונכד שקיבלו פרס ישראל.

תפקידים באקדמיות בחו"ל- נשאתי בתפקידים באקדמיות בחו"ל כעמית מחקר ופרופסור אורח באוניברסיטה של טקסס באוסטין, באוניברסיטה הטכנית של ברלין, באוניברסיטה של אמסטרדם, באוניברסיטה של הרור בבוכום, באוניברסיטה המלכותית בגנט, באוניברסיטה החופשית בבריסל, בקולג' וולפסון באוקספורד, באוניברסיטה של פוויה, הייתי פרופסור אורח במחלקות לפילוסופיה ולפסיכולוגיה באוניברסיטה של קליפורניה בלוס אנג'לס, וכן, עמית מחקר במכון של אוניברסיטת קליפורניה ללימודים הומניסטיים בארוויין ועוד.

חבר בארגונים אקדמיים ישראלים ובינלאומיים- שימשתי כחבר באקדמיה האירופית למדעים ולאמנויות, בחברה האמריקאית לפילוסופיה, בחברה הישראלית לפילוסופיה והייתי נשיאה בין השנים 1986- 1991, בחברה של עורכי עיתונים בפילוסופיה ועוד.

פעילות ציבורית- עסקתי ועודני עוסק בפעילות ציבורית, בין השאר כיו"ר וכחבר בוועדות ממלכתיות, במועצות ציבוריות, ממשלתיות ולאומיות, ומשמש כיועץ בנושאים רבים.

אתיקה

מהי אתיקה?

מקור המונח ביוונית (????) אֶתוֹס, שפירושו ביוונית: מנהג.

הפילוסופיה של: תורת המוסר, תורת המידות, תורת ההתנהגות, הדיון הפילוסופי בערכה המוסרי של התנהגות האדם ובכללים ובעקרונות האמורים להנחות אותה.

עקרונות האתיקה הנם מערכת כללים הקובעת את ההתנהגות הרצויה והנכונה, בעיקר של קבוצה מסוימת או של מקצוע מסוים; העקרונות המקובלים להתנהגות מוסרית.

אתיקה מקצועית מוגדרת על ידי כתפיסה סדורה של האידיאל המעשי של ההתנהגות, במסגרת מקצועית, שהיא מסגרת מוגדרת של פעילות אנושית מיוחדת.

ב- 30 השנים האחרונות אני מקדיש את עיקר זמני ומחשבותי לנושא האתיקה. כתבתי את הקוד האתי של צה"ל ואת הקודים האתיים של כל הארגונים הביטחוניים בארץ.

על ספרי העוסק באתיקה הצבאית של צה"ל, קיבלתי את פרס יצחק שדה לספרות צבאית.

כתבתי קודים אתיים גם בתחומי רפואה ומשפט, קוד אתי להתנהגות במלחמה עם הפלשתיניםועוד. מדובר בעשרות קודים אתיים שנכתבו על ידי עד היום ובכל פעם בתחום אחר.

כך לדוגמא, כתבתי גם לאחת העיריות, לאחד הקבוצים ולאחד הבנקים. פרסמתי מאמרים רבים בנושא ולאחרונה אף הצעתי כיוונים חדשים באתיקה של בחירת רמטכ"ל בישראל.

נעמי כשר לבית ולדמן

ממחנה ברגן בלזן לבני ברק- נעמי לבית ולדמן, נולדה בשנת 1942 בעיר דברצן בהונגריה, זו העיר השנייה בגודלה במזרח הונגריה. אמה הייתה ממשפחתשוורץ, אחת משתי משפחות עשירות ממוצא צ'כי של סוחרים ובעלי יקבים.

אביה שירת בצבא ההונגרי ונשבה על-ידי הרוסים במלחמת העולם השנייה, הוא שרד את חיי השבי הקשים במחנה עבודה סמוך לסיביר והתאחד עם משפחתו לאחר המלחמה.

במלחמת העולם השנייה גורשו מרבית יהודי הונגריה לגטאות ושולחו למחנות השמדה ברכבות בקר, גם נעמי בת השנה וחצי ובני משפחתה היו על רכבות המוות ונשלחו למחנה ברגן בלזן. באותם ימים כבר נחלשה מעט גרמניה הנאצית ומכונת ההשמדה פעלה בהתאם לשיקולים בחזית. כך ניצלו מן המשרפותחלק מעצורי המחנה וביניהם נעמי התינוקת ובני משפחתה.

המשפחה עלתה לפלשתינה בשנת 1945 והתיישבה בבני ברק והיה זה בימי שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל. בימים ההם הייתה בני ברק עדיין עיר קטנה בעלת צביון של מושבה. שם עברו על נעמי ימי ילדותה ונעוריה, היא למדה שם ואחר כך בבית- ספר חרדי ברמת-גן.

לימודים וקריירה- נעמי למדה ספרות עברית והיא דוקטור לפילוסופיה. היא למדה באוניברסיטת בר אילן ואת התואר השלישי עשתה באוניברסיטת תל-אביב. היא לימדה במכללה האקדמית של תל-אביב-יפו ובאוניברסיטת חיפה, ומתמחה בהגותו הפוליטית והדתית של פרופ' ישעיהו ליבוביץ. נעמי כתבה מאמרים וספרים רבים, ביניהם:"תורת המוסר: מבוא" ו"אמונתו של ישעיהו ליבוביץ".

נישואים והקמת משפחה

ההיכרות עם נעמי- הכרתי את נעמי באחד החוגים כשהייתה סטודנטית.

אשתי הייתה האהבה הראשונה שלי. נישאנו בשנת 1965 בבני ברק באולם חתונות צנוע לא הרחק ממקום מגוריהם של הוריה, ואחרי הנישואים התגוררנו בשכונת פרדס כץ.

בשנת 1974 לאחר שהושלמה בנייתה של קריית קריניצי, עברנו לרמת-גן. בין העיר הוותיקה רמת-גן לבין הקריה החדשה הפרידו מרחבים שוממים ועצי בר, אך אני מצאתי בריחוק יתרון מה, ובכל מקרה, העיר הייתה בהישג של דקות נסיעה ספורות.

ילדינו- בננו הבכור יהורז נולד בשנת 1966, הוא נהרג בשנת 1991 בעת שירותו הצבאי כקצין בחיל השריון. יהורז הצטיין בשירותו הצבאי ובלימודיו בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון.

בתנו שירית נולדה בשנת 1967, ובן הזקונים אבשלום נולד בשנת 1981.

ביליתי הרבה שעות בחברת ילדי, עבודתי כמרצה באוניברסיטה אפשרה לי לשהות שעות רבות בבית ואחת לכמה שנים יציאה לשנת שבתון. הייתי באוקספורד עם המשפחה, טיילנו בסקוטלנד, הילדים ביקרו וגרו בהרבה ארצות ובמקומות מעניינים.

אנו חובקים בינתיים שלוש נכדות, כולן בנותיה שלשירית. הבכורה אחירז נקראת על שמו של בננו יהורז, השנייה נקראת אור, והשלישית זהר. הן מתגוררות ברמת אפעל ואנו נפגשים לעתים תכופות ומזומנות.

אירועים שהשפיעו על חיינו- היו הרבה אירועים משמעותיים בחיינו, אך כולם מתגמדים נוכח מותו של בני יהורז.

אחרי שבננו נהרג, עזבה נעמי את לימודי הפילוסופיה ופנתה ללימודי עבודה סוציאלית. מאז שסיימה את לימודיה בתחום זה, היא עובדת בתחנה לבריאות הנפש בפתח תקווה. התחנה מהווה קרן אור לאנשים רבים ונעמי רואה בעבודתה שליחות ציבורית. היא ממשיכה לעבוד למרות שהייתה יכולה לצאת לגמלאות.

מוטו: אני מאמין בכוחו של קוד אתי להשפיע על מה שמתרחש בעולם. כל אדם הכפוף לקוד האתי של החברה אליה הוא משתייך, אחראי לפעול באופן הוגן ואתי בעת ביצוע פעולות בשמה.

את הסיפור ניתן לקרוא גם בפורטל עיריית רמת גן

מילון

הרב אברהם יצחק הכהן קוק
הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות שפיתח משנה פילוסופית-קבלית אוהדת ביחס לציונות וליישוב החדש, הוא נחשב לאחד מאבות הציונות הדתית

ציטוטים

”אני מאמין בכוחו של קוד אתי להשפיע על מה שמתרחש בעולם“