מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

זכרונות ילדותה של רבקה פרידמן

במהלך תכנית הקשר הרב דורי.
התמונה צולמה בקריית מוצקין בנערותה.
החיים מיום שנולדה ועד היום

שלום קוראים לי רבקה פרידמן (שם משפחתי לפני הנישואין היה ריפסמן) ברצוני לספר לכם על חיי.

נולדתי בשנת 1948 בקפריסין בעיר ניקוסיה במחנות המעפילים לאמי מרים ולאבי אברהם ניצולי שואה.

עליתי לארץ בשנת 1949 באניית מעפילים, בגיל 3 חודשים לחיפה ושם נולדה אחותי (דינה). כשהייתי בגיל שנה וחצי עברנו לקריית מוצקין. אני זוכרת, כשאחותי הייתה בגיל 3 ואני בת 7, גזרתי לאחותי את השיער והוריי כעסו. הייתי בגן חובה של ויצו שבקריית מוצקין שם היינו משחקים בחול ובצעצועים. למדתי בבית ספר יסודי "אחדות" , ובתיכון "לוינהרץ" ושניהם היו בקריית מוצקין.

לאחר הצהריים הייתי משחקת עם חברותיי בקלאס, דמקה ומשחק סבלנות. הייתי הולכת לחוגים אקורדיון, כדורסל במכבי קריית מוצקין קבוצת בנות שם היינו משחקים מול קבוצות של בנות מהרים שונות בארץ, היינו אני וחברותיי הולכות לפעולת ה"מחנות העולים".

לפני הצבא למדתי בבית ספר "בסמת" בחיפה במגמת כימיה היה לי מאתגר אך אהבתי את המקצועות שהיו. התגייסתי לצה"ל לחיל רפואה, והוכשרתי לבדיקת שמיעה במכון האודיולוגי בתל השומר וגם לבדיקות שמיעה לחיילים שם בדקתי את חוש השמיעה של החיילים האם הוא תקין היה צריך לבדוק זאת מפני קולות היריי.

 אני בצעירותי בקריית מוצקין

לאחר השחרור מהצבא התקבלתי לעבוד ב"רפאל" שבכורדני. עבדתי בתפקיד של הנדסאית כימיה. נישאתי לטיבי (יעקב) וילדתי שלושה ילדים: ערן, ירון ולימור.

בני ירון נפטר במסגרת נסיעה לחוץ לארץ, בטיול אחרי השרות הצבאי. הוא נפטר בתאונת צניחה חופשית.

הורי כיום אינם חיים.

כיום אני עוסקת בהתנדבות בבית ספר יסודי בקריית מוצקין בעזרה בלימודים לילדים שמתקשים, וגם  מתנדבת בויצו.

הזוית האישית

 רבקה פרידמן השתתפה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם בעלה טיבי וגם היא סיפרה את סיפורה לרוני פרידמן ונעמה רביב, שתעדו את סיפורי בני הזוג.

קישור לסיפורו של בעלה "זכרונות חיי טיבי"

מילון

סלפי
תמונה של עצמי

ציטוטים

”"החיים היו קשים אבל נהנו מכל רגע"“