מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הסיסמא "סיר בשר"

הקשר הרב דורי שלנו
סבא בשירות הצבאי
בחרנו להתמקד בסיפור השירות הצבאי של סבא דודי

מילדות לבגרות

נולדתי בחיפה בתאריך 9/1/1946 להורי פייבל כץ וציפורה ברנד. הורי נולדו בפולין אמא נולדה בעיר לבוב ואבא נולד בעיירה ברודי, הם הכירו בפולין. בחיפה, גרנו ברמות רמז. התחנכתי בילדותי ברמות רמז, בביה"ס "הבונים" בחיפה, שם למדתי חשבון, שפה, מולדת, אנגלית, טבע.  בשעות הפנאי, שיחקנו בילדותנו, במשחקים שונים: חמש אבנים, קלאס, חמש מקלות, מחבואים, תופסת ועד.

כשמלאו לי עשר הצטרפתי לתנועת "השומר הצעיר" והייתי חבר בתנועה עד לגיוסי לצבא. השנים בהן התחנכתי בתנועה היו מלאי הרפתקאות בטיולים בכל הארץ, כאשר אנחנו סוחבים אתנו את התרמיל ובתוכו כל המזון, כלי אוכל, כלי רחצה ושמיכות לשינה בשדה. בלילות היינו צובעים את הפנים של הילדים שישנו, במשפחת שיניים. כשהתבגרנו קצת היינו יוצאים לעבוד בקיבוצים כאשר הקיבוץ אירח אותנו לתקופה של חודש ימים. היינו בונים מחנות עם אוהלים, כאשר לכל מחנה היה דגל שעליו שמרנו מפני ניסיונות של חטיפתו. במקביל לחיים בתנועה, התחלתי בגיל ארבע עשרה ללמוד בביה"ס המקצועי ע"ש א. שוב בקריית שפרינצק שבחיפה במגמת מכשירנות תעופתית. החברות בתנועת הנוער הייתה הפרק החשוב והמעצב בחיי. חונכנו לשרות  בנח"ל (נוער חלוצי לוחם), ולהגשמה בקיבוץ במסגרת "גרעין".

השירות הצבאי ואחריו

התגייסתי לצבא בשנת 1963 במסגרת גרעין נח"ל (נוער חלוצי לוחם) "שורק". הגרעין היה מיועד לצאת להגשמה בקיבוץ הראל בהרי ירושלים. בגלל שהייתי בוגר בית ספר מקצועי נדרשתי, על פי הוראת הצבא, לעזוב את הנח"ל ולעבור לחיל השריון, על מנת לעבוד כמכשירן של ציוד אופטי, שהיה מורכב על הטנקים. כל תקופת שירותי בחיל השריון הייתי בקשר עם חבריי בגרעין הנח"ל. בחופשות שקיבלתי הייתי מבקר את  חברי בקיבוץ הראל.

כשסיימתי, בשנת 1966, את שירות החובה לאחר כשנתיים וחצי, עזבתי את ה"גרעין" וחזרתי לחיות בבית הורי כאזרח, והתחלתי לעבוד לפרנסתי בחברת החשמל. באותו זמן בנו את תחנת הכוח החדשה בחיפה, ואני הועסקתי בבנייתה. במקביל לעבודתי כאזרח שירתי כחיל מילואים. כל אזרח במדינת ישראל, ששירת בשרות חובה, חייב גם בשירות "מילואים". רוב הצבא של מדינת ישראל מורכב מחיילי המילואים.

בשנת 1970, האלוף אריק שרון חזה את הצורך בהקמת יחידה חדשה בצה"ל שתפקידה יהיה לצלוח מכשולי מים בעתיד על מנת להעביר כוחות צבא. יחידה זו נקראה "אגד צליחה". מכשול המים הגדול ביותר שהיחידה הנ"ל הייתה אמורה להתמודד מולו, היה תעלת סואץ. בשנה זו צה"ל שלט בכל חצי האי סיני שנכבש במלחמת ששת הימים. אכן, הצורך "באגד צליחה" הגיע בשנת 1973 במלחמת יום הכיפורים.

במסגרת אג"ד צליחה הוקמו ארבעה גדודים, גדוד גישור דוברות סדיר ומילואים, גדוד תמסחי"ם (להשטת טנקים), גדוד גשר גלילים וגדוד 605 סדיר, של סירות גומי מסוג "זודיאק" סימן 5 הכולל  פלוגת מילואים אליה השתייכתי. לגדוד סירות הגומי הוקם בסיס על שפת הכינרת בו התאמנו בהפעלתן של סירות הגומי שנועדו להנחית כוחות על מנת להקים ראש גשר מעברה השני של תעלת סואץ.

אחרי פעילות של כשנה בכנרת אולצה היחידה לעבור לבסיס אחר בגלל תלונה של הדייגים בכנרת שטענו שמנועי הסירות קורעים את רשתות הדיג ומבריחים את הדגים. צה"ל נערך ובנה בסיס חדש בחוף זיקים כאשר בכל מתחם הבסיס נבנו מודלים של מכשולי מים כמו מודל של תעלת סואץ, מודל של נהר הירדן וכשלרשותנו כמובן מודל טבעי של הים שגם ממנו נכונה לנו אפשרות לפעילות מבצעית. במשך כחמש שנים התאמנו, באימוני חי"ר ואימוני צליחה בחורף ובקיץ, לקראת המשימות שיוטלו עלינו במלחמת יום כיפור.

בתאריך 6/10/1973 פורצת מלחמת יום הכיפורים. ברחובות כבר הורגשה תכונה רבה של כלי רכב צבאיים שעלו צפונה, והשקט של יום הכיפור נקטע סופית באופן חד וברור בהודעה דרמטית מקול ישראל ברדיו, שפילחה את האוויר, בזו הלשון:

"השעה שלוש. דובר צה"ל מוסר כי סמוך לשעה שתיים פתחו הכוחות המצריים והסוריים בהתקפה בסיני וברמת הגולן. כוחותינו פועלים נגד התוקפים. בשל פעולות מטוסים סוריים בגזרת רמת הגולן נשמעות צפירות בכל רחבי הארץ, שהן עולות ויורדות, אלה צפירות אמת"

האווירה המתוחה במילא בעקבות ההודעה, נחתכה על ידי אזעקה מצמררת והקראה של סיסמאות הגיוס, "סיר בשר !!! סיר בשר !!! סיר בשר !!!"

עורי הפך חידודים חידודים. זו הפעם הראשונה שנקראתי למלחמה, והתחושות בלתי נתפסו למרות ההכנות בהמון ימי מילואים. נפרדתי מאתי ומאפרת התינוקת, כשאין לי מושג לקראת מה אני הולך ובראשי מקננות המון שאלות שמקורן בחוסר ניסיון,  איך נלחמים ?, מה עושים ?, מה עם הפחדים ?. למרבה הפלא, ככל שהזמן חלף וככל שאתה מוקף במפקדים וחברים ליחידה, כל השאלות פרחו מראשי כלא היו. באישון לילה העמסנו, בבסיס האם שלנו בנחל הקישון, את סירות הגומי, הנשק האישי אם. 16, חגורי קרב, מנות קרב, תחמושת וכו'.

במשך יומיים נסענו דרך אל-עריש בשיירה ארוכה עם כל ציוד הצליחה שלנו. ביום התקדמנו ובלילה על מנת לא להיות טרף קל לקומנדו המצרי ששוטט לו בכל סיני, פיזרנו את השיירה, חפרנו שוחות אישיות כנגד הפצצות מן האוויר וישנו לצידן.

במשך היומיים האלה היינו נתונים בנדנדת שמועות שאחת מהפעולות שיועדו לנו היא הנחתת כוחות מכוון הים אל חוף "פורט סעיד". שמועה זו כמעט והתממשה וכשאנחנו היינו מוכנים עם כל השיירה הגיעה הודעת ביטול מראש הממשלה גולדה מאיר.

המשכנו במסענו והגענו לשפת האגם המר הגדול, שבשטח מצרים, שם קבענו את בסיסינו במחנה של הצבא המצרי "מחנה יהודה" (ע"ש קצין אגד צליחה רס"ן יהודה חודדה סמג"ד גדוד 605, שנהרג בעת הקמת גשר הדוברות).

אימונים באגם המר במצריים.

מיד התחלנו באימונים, בחלק של האגם שפונה ממוקשים, כהכנה לקראת כל פעולה של הנחתת כוחות חי"ר מעבר לתעלה לצורך הקמת ראש גשר. לילה אחד לקחו שתי מחלקות מפלוגת המילואים של סירות הגומי לצורך מבצע חציית התעלה. מזלי שיחק לי שלא נמניתי על  אלה שיצאו לפעולה. למזלנו איש לא נהרג, אך אני זוכר את מבע פניהם המפוחד של החברה כאשר הם חזרו אלינו.

האספקה של המזון הייתה מקרטעת ונאלצנו להסתפק במנות קרב שעיקרן היה שימורי לוף. עד היום אני אוהב בשר שימורי לוף חתוך קר בתוך שתי פרוסות לחם אחיד וקופסת שעועית במיץ עגבניות,  להבדיל אלפי הבדלות משימורי מקרלים. מקרל מעורר בי גועל בגלל הכמויות שאכלתי בלי לחם ועם המון שמן.

יום אחד הגיע אבא של אתי ז"ל לבקר אותי במחנה יהודה בליווי כמה קצינים מחיילי האספקה וביקש לעשות סיבוב עם סירת גומי באגם המר. איפה אתה חי שאלתי. מה זה קייטנת דודי ? האגם ממוקש ברובו! לאות הערכה על האחריות שגיליתי הזמין אותי אבא של אתי למסיבת סיום של חיל האספקה שבו שירת כחיל מילואים.

"דבר עם המפקד שלך ! מחר אנחנו באים לקחת אותך למסיבת סיום שלנו".

הייתה זו שמחה כשמחת בית השואבה. בחיל האספקה אוכל מכל סוג, לא חסר, ואני פיציתי את עצמי על אובדן רמות החלבון מן החי אחרי שתקופה ארוכה אכלתי רק לוף. אמנם לוף נחשב למאכל בשרי אבל לא כך הוא. היה בו הכל מלבד בשר.

אחרי כשלושה חדשים במילואים אחרי שהוכרזה הפסקת אש נערך מסדר הסיום של כל אגד הצליחה, בנוכחות האלוף אברהם אדן ז"ל. עמדנו דום לזכר 19 מחיילי אג"ד צליחה שנהרגו, ויאללה הביתה. עברתי את המלחמה בשלום כעבור כארבעה חדשים מאז גויסתי.

 

מילון

השומר הצעיר
השומר הצעיר הוא תנועת הנוער הציונית הראשונה בעם היהודי. התנועה הוקמה באירופה ב-1913 על ידי קבוצת נערים ונערות יהודים שביקשו למצוא דרך חדשה לחבריהם ולשאר בני עמם בגולה. התנועה פועלת בישראל וברחבי העולם ומקיימת פעילות חינוכית שבסיס רעיונה "תיקון אדם-תיקון עולם" על פי ערכי הליבה של השומר הצעיר - ציונות, סוציאליזם ואחוות עמים.

ציטוטים

”החברות בתנועת הנוער הייתה הפרק החשוב והמעצב בחיי“