ישראל קיבוץ גלויות
שמי נועה גוזלן – אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי ומביאה את תיעוד סיפורה של סבתי כרמלה גרינברג. שמי כרמלה גרינברג, שמי נבחר על ידי אבי. להורי קראו מרים ושלום.…
קורות משפחות אבני וסבתא לאה
הסיפור של סבתא לאה, מתחיל למעשה בסיפור של סבא רבא יוסקה ז"ל וסבתא רבתא שושי. סבא רבא, יוסקה, נולד בפולין בחבל זגלמביה בעיר סוסנוביץ, בשנת 1925. כשהיה בן 14, פרצה…
התאשפזתי שנה בבלינסון
זוריק שני, מספרת כך... בגיל 4 בטיול עם ילדי הגן, נפלתי על ערימת קוצי לימון כי ילד קוקו / מעצבן בשם צבי ז"ל, כיסה לי את העיניים. נפגעתי בברך מקוץ…
סיפורה של צביה פז, עולה מפולין וילדותה בארץ
שמי צביה. נולדתי אחרי מלחמת העולם השנייה בלודג' להורים ניצולי שואה שאיבדו את כל משפחתם. לסבים שלי היה מפעל טקסטיל גדול בעיר, מפעל אותו ירש אבי היות שכל שאר בני המשפחה נספו. מצבנו הכלכלי היה טוב, הייתה לנו דירה יפה, עוזרת ומטפלת. בקיץ, נסענו לעיירת נופש שבה היו בבעלותנו מספר בתים. עלינו לארץ בשנת 1950, באניית העולים "גלילה". באנייה, המיטות היו מסודרות בצורת מדפים על הקירות - כדי לאכלס הרבה עולים. בדרך לארץ אבי לימד אותי עברית מתוך ספר ילדים שהביא אתו. הורי ידעו עברית על בורייה כבר בפולין, והדבר הקל על השתלבותם בחיים בארץ ישראל. כשהגענו לארץ - גרנו במעברת אהלים, לאחר מכן בצריף ולבסוף עברנו לדירה משלנו בשכונת "הדר יוסף" בתל אביב. בשכונה לא עברו הרבה מכוניות כך שהילדים יכלו להגיע לגנים ולבית הספר בקלות. אחר הצהריים בילינו זמן רב במשחקים בחוץ עד שההורים היו קוראים לנו לחזור הביתה לארוחת ערב. התושבים בשכונה היו עלים מארצות שונות כמו מרוקו, טוניס, פולין, צ'כיה ועוד. חברתי הראשונה הייתה צילנה, שהגיעה מרומניה. ביליתי זמן רב בביתה, נקשרתי גם לאמה שבישלה אוכל רומני מעולה. אנחנו חברות עד היום. אבי עבד כגזרן - מקצוע אותו למד בילדותו בבית החרושת של הוריו, בלודג' שבפולין. בעיר זו הייתה תעשיית טקסטיל משגשגת. לאחר יום עבודה עבודה ארוך מצא אבי זמן לעזור לי בהכנת השיעורים ולצייר פלקטים לבית הספר. גם בשנים הקשות שלאחר קום המדינה - ההורים שלחו את ילדיהם לחוגים. ניגנתי על פסנתר - מורתי היתה עולה ממצרים. השתתפתי עם חברותיי בחוג לבלט כשהמורה היתה עולה מצ'כיה. למדתי בבית הספר היסודי דוד ילין, שהיה לו יעוד חקלאי. גידלנו פירות, ירקות ותרנגולות. עברנו קבוצה של חברות מבית הספר העממי לבית הספר התיכון "אליאנס" שברמת אביב, בבית ספר זה הכרתי את סבא רמי. כשהתחתנו ,נסענו ללמוד בבולוניה שבאיטליה. סבא למד רפואה ואני - ביולוגיה.…
הסיפור של סבתי על הטיול שעשתה מהים התיכון עד לכינרת
בשנת 1954 כשהייתי בת 13 בכיתה ו'1 בתנועת ''הנוער העובד'' בקריית חיים. אז הייתה מסורת שבכתה ו' בחופש פסח יוצאים לטיול ארצי (תלמידים מהתנועה בכל הארץ) שקראו לו "מים לים"…
החיים בעפולה
קוראים לי ליעד ובעקבות מפגשי הקשר הרב דורי אני מכיר את סבתי, אילנה פילנדר, יותר טוב ואני רציתי לספר אליה. בחרתי לספר על סבתא אילנה שנולדה בבית חולים "העמק" בעפולה…
סיפור הבריחה של המשפחה מאיטליה, לאחר פלישת הגרמנים
לאמא של סבתא (סבתא שלי ענת) שגרה בבולוניה שבאיטליה, קראו איטלה. אחרי שהגרמנים פלשו לחלקים מאיטליה, הם היו צריכים לברוח מהגרמנים כדי שלא יתפסו אותם. אז הם התחזו לנוצרים והחליטו…
אהבתם של סבא וסבתא שלי
לפני 53 שנה, עדנה הגיעה לטבריה מחיפה. וזהו סיפורה: "חיילת צעירה, נאה, איכותית, נבונה, נחשקת בת עשרים בעלת צמה ארוכה עד המותן. כך אמרו מסביב. לימדתי אנגלית במדים בבית הספר…
השוני בין רומניה לישראל מבחינת הוראה
השוני בין רומניה לישראל מבחינת הוראה סבי נולד ב-1942, בעיר בוטושני ברומניה. הוא התחתן עם סבתי, ולאחר החתונה, שכרו דירה, וגרו שם עד 1973. הם היו מורים ברומניה, הילדים בכיתה…
יחסים בין יהודים וערבים
שמי אורה. נולדתי בישראל בבית חולים פרטי שנקרא "פרויד" ברחוב יהודה הלוי בתל אביב. כיום הבניין שייך לבנק לאומי. אבי נעים ז"ל הגיע מעירק בשנת 1942. אמי סוזן ז"ל הגיעה…
סיפר משפחתי
נולדתי בארץ למשפחה שעלתה מיוון היינו חמישה ילדים- ארבעה בנים ואני בת יחידה. בארץ הכרתי את בעלי, אב ילדי, התחלתי בתור בחורה צעירה לעבוד במשטרת ישראל ולימים הפכתי להיות קצינה…
יומיים בלתי נשכחים
אני מרק בירצ'נסקי, אבא של מרגריטה. אני נולדתי בעיר מקייבקה, אוקראינה. אני רציתי לספר על שני מקרים שקרו בחיי. הם ישארו בזיכרוני עוד הרבה זמן. בגיל שבע אני כמו כל…