מאגר סיפורי מורשת

אנחנו רעות קרץ, יובל לבון ואבישי שילו, משתתפים השנה בתכנית הקשר הרב דורי ומתעדים את שלומית נתן לבית ניסים. שלומית נולדה בבצרה, עיראק, בשנת 1939, ועלתה לארץ בשנת 1950. כך סיפרה לנו שלומית במפגש סביב יום השואה והגבורה:

"בשנת 1949, שלושה חודשים לפני שעלינו ארצה, הרשויות לקחו את אבא שלי לבית הסוהר, מכיוון שהם גילו שיש לו מחתרת סודית בבית. (ככל הנראה מישהו הלשין עליו). כאשר זה קרה, כל המשפחה הייתה בחרדה ובפחד לשלומו של אבא. הייתי מוכנה להיות יחד איתו בכלא ולא להישאר בבית ולחוש את הפחד והחרדה. מיותר לציין שהם לא הסכימו.

היה למשפחתנו רופא משפחה צרפתי, שלקח אותנו תחת חסותו וטיפל במשפחה ובפרט בי שלא אכנס לדיכאון. היינו חייבים לשלם שוחד לממשלה כי אחרת היו רוצחים את כל המשפחה. הבטיחו לנו שיביאו את אבא לשדה התעופה. בזמן ההמתנה לקחו מאימא, ממני ומאחיותי את כל התכשיטים שלנו בצורה אכזרית ואלימה. ממש תלשו לנו את העגילים מהאוזן. לאחר מכן שיחררו את אבא והביאו אותו אזוק למטוס. הגענו ללא מזוודות וללא כל ציוד, מאחר ולא אפשרו לנו לקחת ציוד אישי. יצאנו בחיפזון מעיראק ונאלצנו לחתום ביציאה מהארץ שאין לנו רשות לחזור חזרה לעיראק.

בזמן כתיבת שורות אלה, יש לי צמרמורת בגוף והתרגשות. הסיפור זה מחזיר אותי שנים אחורה.

אני מאחלת לדור העתיד שלא יעברו את הקשיים שאנחנו עברנו ומבקשת שהסיפורים יעברו מדור לדור כדי שלא יישכחו.

הזוית האישית

שלומית: הייתה חוויה נהדרת עם כל התלמידים. אני (שולמית) נהניתי להגיע כל שבוע בשמחה עם כל המגבלות שלי. אהבתי להיות עם הצוות והייתה שנה נעימה.

צוות ותלמידים: גם אנחנו, צוות ותלמידים, למדנו רבות משולמית, מכוח הרצון להגיע למרות הקשיים, מהאופטימיות, מהסיפורים המרתקים ומחכמת החיים. נאחל שנזכה לעוד שנים רבות, נעימות וטובות יחד ונמשיך להנות מחכמתה.