מאגר סיפורי מורשת

שמי משה טמלר, נולדתי ב1946נולדתי ברומניה בעיר ואטרה דורניי.

נקראתי משה על שם סבי. הייתי בן יחיד וזכורה לי רק תקופת הלימודים עד כיתה ו' ללא שום חוויות מיוחדות. אני זוכר ששיחקנו כדורגל, אני אוהב כדורגל עד היום, והייתי תלמיד מצטיין בבית הספר.,

בשנת 1958 עלינו לארץ. העלייה נמשכה כמה ימים, עלינו לארץ בטיסה מוינה, לאחר שהגענו אליה במסע ברכבת מרומניה.

בארץ ישראל נקלטנו בעיירה בית שמש שקלטה עולים חדשים, וקיבלנו בית מחברת עמידר. בית שמש היא עיר במחוז ירושלים שבישראל אשר הוקמה בראשית שנות החמישים כמעברה והוכרזה כעיר ב־25 ביוני 1991. בית שמש נמצאת במרכז הגאוגרפי של מדינת ישראל, בין גוש דן ובין מטרופולין ירושלים – בין הרי ירושלים לשפלת יהודה. בשנת 2022 אוכלוסיית העיר מנתה מעל 155,000 תושבים ואלפי יחידות דיור נוספות בתהליך פיתוח. (ויקיפדיה)

כעולה חדש לא נתקלתי בקשיים מיוחדים, בית שמש הייתה כמו עיירה קטנה מלאה בעולים חדשים, כך שכולנו היינו באותו מצב. כשהגעתי לארץ שובצתי כעולה חדש, בבית ספר יסודי בכיתה ו', ולכן יצא שעשיתי פעמיים כיתה ו'.

לצבא התגייסתי בגיל שמונה עשרה. שובצתי לקורס טייס (אף על פי שהייתי בן יחיד) פרשתי ממנו, ועברתי לחיל המודיעין. בחיל המודיעין  שירתי במגוון תפקידים במשך עשרים ושלוש שנים. פרשתי לגמלאות בדרגת סא"ל (סגן אלוף). מתקופת שירותי הצבאי זוכר אני את מלחמת יום הכיפורים, וההפתעה שהייתה לנו ברמת הגולן עם פרוץ המלחמה.

קרבות הבלימה והתקפת הנגד הישראלית ברמת הגולן היו השלב הראשון של המערכה הצבאית בחזית הסורית במלחמת יום הכיפורים. שלב זה ארך חמישה ימים, מ-6 באוקטובר 1973 ועד 10 באוקטובר.

עם פרוץ האש תקף הצבא הסורי את כוחות צה"ל ברמת הגולן לכל אורך הגבול, ותוך יממה אחת הצליח לכבוש שטח נרחב בדרום הרמה. החל מ-8 באוקטובר החלו כוחות צה"ל במתקפת נגד, במהלכה השתלטו מחדש על כל רמת הגולן (למעט מוצב החרמון), תוך השמדת רוב הכוחות הסוריים שחדרו לשטחי רמת הגולן הישראלית.(ויקיפדיה)

את אשתי לעתיד, דליה (שלפני העלייה לארץ נקראה לידיה ) הכרתי כשהייתה בת שלוש עשרה, גם לידיה הייתה עולה חדשה שהגיעה ממרוקו, היא למדה עימי בבית ספר בבית שמש. עשר שנים אחר כך התחתנו, ונולדו לנו שני ילדים. תחילה גרנו בבית שמש, אך בעקבות שינוי בתפקיד הצבאי שלי, עברנו לנצרת עילית (היום נוף הגליל) ומאז אנחנו גרים כאן.

בתי רוני ילדה את נכדי היחיד שהוא האור בחיי. אנחנו נוהגים לחגוג יחד ימי הולדת, ואירועים של המשפחה הרחבה.

בצעירותי אהבתי לאסוף בולים, אך זנחתי את התחביב הזה. היום אני נוהג לצפות רבות במשחקי כדורגל בטלוויזיה, ומעריץ את ריאל מדריד, כשנכדי מגיע אנחנו צופים במשחקים יחדיו.

מסר לדור הצעיר – תשקיעו בלימודים תגיעו להישגים אישיים גדולים ותהיו אזרחים נאמנים למדינה.

הזווית האישית

יובל: היה לי כייף לעבוד עם סבא שלי, למדתי דברים חדשים על עברו. סבא גם נהנה לבלות איתי, והעבודה יצרה הזדמנות לעבוד יחד ולהעלות זיכרונות מהעבר.