מאגר סיפורי מורשת

שמי ליה, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעדת סיפור מחייה של סבתי, לריסה, יחד אנו מעלות אותו למאגר המורשת של התכנית.

לסבתא שלי קוראים לריסה פרצוב. היא נולדה בתאריך 27.12.1956 בטשקנט הנמצאת באוזבקיסטן (פעם הייתה חלק מברית המועצות לשעבר). לסבתא שלי יש אח בשם בוריס. להורים של סבתא שלי קראו רוזה פרצוב וגרגורי פרצוב. הם נולדו וגדלו באוקראינה וכשהתחילה מלחמת העולם השנייה, הם נסעו עם המשפחה לאוזבקיסטן. סבתא מספרת שאבא שלה נלחם במלחמת העולם השנייה.

בילדותה סבתא שלי למדה בבית הספר וכמעט ולא היו בתקופה הזו אמצעים טכנולוגיים: לא היה מחשבים, אינטרנט ובטלוויזיה כמעט ולא היה במה לצפות. היא מספרת שכל הילדות שלה הייתה בחוץ. היא שיחקה עם חבריה בכדור, הלכה לבריכה וקראה ספרים.

בשנת 1995 סבתא שלי עלתה לארץ עם משפחתה כאשר היא הייתה בת 38. היא עלתה עם שני בנותיה ואמה. הן עלו ארצה מכיוון שהחיים היו קשים ואימא שלה מאוד רצתה לעלות לארץ. סבתא שלי מספרת שסבתא שלה העניקה לה הרבה אהבה לארץ ישראל. בנוסף, היא מספרת שבתקופה ההיא בברית המועצות היה כמעט בלתי אפשרי לחלום להעלות לארץ. ובכל זאת הם עלו לישראל והשתכנו בפתח תקווה.

כאשר סבתא שלי עלתה לארץ עם משפחתה, היא מספרת שבשנים הראשונות היא התגעגעה למקום בו גדלה. בארץ היא עבדה כתופרת הרבה זמן ולפעמים גם היום היא אוהבת לתפור למשפחתה תיקים וצעיפים. אך כשהיא הייתה באוזבקיסטן, היא עסקה בטכניקה וכימיה. בנוסף, סבתא שלי מאוד אוהבת לבלות עם נכדיה.

הזוית האישית

ליה הנכדה המתעדת: אני למדתי מהסיפור של סבתי עד כמה חשוב לדעת על העבר שלך ושצריך מדי פעם להתקשר ולהיפגש עם הסבא או הסבתא. הנושא הזה של תיעוד השורשים מאוד חשוב, מכיוון שהוא חיבר אותי לסבתא שלי וגם למדתי על השורשים שלי. מאוד אהבתי להיפגש עם סבתא שלי ולשמוע ממנה סיפורים על העבר.