מאגר סיפורי מורשת

שמי שרה ישראל' נולדתי להורי עדה ויוסף מכלוף' בת בכורה מבין שבעה ילדים.

הוריי הגיעו למושב חצב ממושב בדרום ששמו שובה (בעוטף עזה). לסבא שלי הייתה משפחה בחצב. סבא פנה למזכיר של המושב ואמר לו: "הבן שלי מתחתן  ואני רוצה בית בשבילו". המזכיר הסכים ואמר לו שנישאר בית אחד אחרון ושייקח אותו. בערב החתונה הורי הגיעו לחצב.

אבי יוסף היה חקלאי ואמי עקרת בית שעזרה לו. אבי גידל חצילים קישואים תפוחים ועוד…בימים ההם לא היו תאילנדים, והילדים נדרשו לעבוד בשדה. לאבא שלי היה סוס ועגלה וטרקטור קטן שתמיד! הייתה מחוברת לו המחרשה. אבא שלי היה מאוד חרוץ.

אחרי שנה של מגורי הורי בחצב, אני נולדתי. אמא שלי התרוצצה בין לגדל אותי לבין גידול הירקות, והמשק של העופות.  למשק העופות היו מגיעים אפרוחים בני יום ישר לבית אימון. בבית האימון הם גדלו עד שהיו בני שלושה חודשים. לאחר מכן העבירו אותם ללול. גדלתי קצת והאחיות והאחים שלי נולדו. אני חמקתי מעבודות השדה ובמקום זה בחרתי לגדל את אחי התינוק, והייתי חרוצה בניקיונות הבית. לא הייתה אז מכונת כביסה והיינו צריכים לכבס בידיים. כשהיינו ילדים לא היו לנו ימי חופש, חוגים או משחקים כמו לילדים היום, ונאלצנו למצאו עניין במה שהיה סביבנו: דברים שמצאנו בטבע או האחים שלנו. בחופשות מבית הספר אבא שלי היה מעיר את כולם מוקדם בבוקר ומעלה אותנו על העגלה שמחוברת אל הטרקטור ולוקח את כולם אל השדות ואומר לנו מה צריך לעשות, הולך ומשאיר אותנו לכמה שעות לעבוד.

מכיתה א' עד כיתה ה' למדתי במושב חצב. זכור לי המורה בכיתה ה', בזמן מבחן הוא היה כאילו קורא עיתון אבל היה עושה חורים קטנים בעיתון כדי לראות עם מישהו מעתיק. בכיתה ו' למדתי בבית הספר "מבואות" בבאר טוביה. מכיתה ז' עד י' למדתי בתיכון באר טוביה. כיתות י"א י"ב למדתי בבית ספר לתפירה ברחובות. לא התגייסתי לצבא בגלל בעיה בריאותית, ולכן התחלתי לעבוד במילוי מקום בגנים. עבדתי כסייעת בגנים 45 שנים. כיום אני בת 63 בפנסיה אבל באה יום בשבוע לגן (להתנדב). כיום אני יכולה להרשות לעצמי לקום מוקדם ולעשות הליכה וספורט, אני מטיילת ומפנקת את הנכדים והילדים שלי בכל מה שהם מבקשים.

הזוית האישית

סבתא שרה: נהניתי מהתוכנית – לעבוד איתך אלה, ולספר לך על החיים שלי. הנכדה אלה: אהבתי מאוד לבלות איתך ולשמוע אותך ואת כל הסיפור על סבא סבתא ועליך, נהניתי לבלות איתך ולראות את כול הילדים שהיו אצלך בגן רצים אליך בבית הספר ומחבקים אותך.