מאגר סיפורי מורשת

שמי דניאל, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעד את סבי ז"ל, יחזקאל 'פופו' עבדייב.

סבא יחזקאל נולד בברית המועצות לשעבר בתאריך 20.8.1938, בנם של שלום ושושן עבדייב ואחיה הקטן של חיה. סבא יחזקאל נקרא על שם סבו (אביו של סבא רבא "שלום") והיה לו כינוי ושם נוסף "פופו", שמשמעותו "אבא" בשפת הג'והורי. בעקבות מלחמת העולם השנייה, אביו של סבא יחזקאל אשר היה רב הכפר, הצטרף לכוחות הצבא האדום. סבי ואחותו למעשה גודלו על ידי סבתא רבתא "שושן" במשך כחמש שנים בלעדיו. לאחר שובו של אביו "שלום" מהמלחמה נולדו: חיים, נעמה ומנשה.

סבא יחזקאל בילדותו גדל בכפר "גובה", כפר זה אוכלס אך ורק על ידי יהודים, כפר אשר גובל בהרי הקווקז ומצידו השני גובל בנהר, הנהר הפריד בין היהודים לשאר התושבים המוסלמים והנוצרים. כינויו של הכפר ברוסית הוא "קרסנה סלבאדה" (כלומר הכפר האדום). משפחתו של סבא יחזקאל עסקה בחקלאות ובנוסף אביו, שלום, היה רב הכפר, חייט ותופר חליפות מוכר באזורו.

את ילדותו סבא יחזקאל העביר בשדות כבן למשפחה חקלאית, ובלימודי בית הספר סבא למד את השפה הרוסית ואזרית (שפה שברובה מושתתת על השפה הטורקית), ומבית הוריו שפת ה-ג'והורי. בתיכון סבא יחזקאל התמקצע בלימודי חשבונאות וכלכלה וגם רכש את אמנות התפירה והחייטות מאביו.

בגיל שמונה עשרה סבא התגייס לצבא האדום ושירת בכוחות המוטסים של הצבא האדום (צנחנים). במהלך שירותו הצבאי סבא ביקר במגוון מדינות שהיו תחת שלטון הקומוניזם כגון: בולגריה, פולין, ציכוסלובקייה, וגבול סין. בשל כך הכיר סבא יחזקאל מגוון תרבויות ושפות רבות.

לאחר שירותו הצבאי רכש השכלה מקצועית כמהנדס מכונות, אולם בשל גינויי אנטשימיות לסבא היה קשה למצוא עבודה בתחום ההשכלה שלו. אך הודות לקשרים אשר יצר במהלך שירותו הצבאי סבא הועסק בחברת הרכבות הרוסית ובשל כך היה נעדר מהבית לתקופות ארוכות. בעת נסיעותיו סבא חלף על פני כל ברית המועצות והצליח לייבא בסתר סחורות ממספר מדינות לעיר הבירה באקו, וכך הצליח לכלכל את משפחתו וחבריו (דבר אשר היה אסור בשלטון הקומינסטי).

בעקבות מלחמת "ששת הימים" אשר התרחשה בשנת 1967, גילויי אנטישמיות גברו בברית המועצות במקומות העבודה ועל כן הרצון לעלייה לארץ ישראל החל לעלות במחשבותיו.

היכרות ונישואים ובניית משפחה

סבא התחתן עם סבתא מורי בשנת 1967 והם חיו בעיר באקו, באותם שנים סבא עבד בתור מנהל ברכבת. נולדו להם שלושה ילדים: ג'ולייט, סיימון ואתי.

סבא וסבתא החליטו לעלות עם שלושת ילדיהם לארץ ישראל. כאשר הם עלו לארץ זה עוד היה בתקופת מסך הברזל של ברית המועצות, בשל כך סבא נאלץ לשרוף את כל המזכרות והתמונות שלו מהשירות הצבאי בשל חשש לריגול. סבא וסבתא עלו לארץ בשנת 1977 כחלק מראייתם האידיאולוגית ליישב את הארץ. המשפחה נסעה ברכבת עד לאוסטריה ומשם לאחר כשלושה שבועות עלו לארץ ישראל.

בעלייתם ארצה, גרו סבא וסבתא בעכו כשלושה חודשים ולאחר מכן השתקעו בטירת הכרמל בשל מקום עיסוקו. כאשר סבא עלה לארץ בשנת 1977 הוא הצטרף לכוחות הביטחון ועבד כמהנדס מכונות כאזרח עובד צה"ל. בתפקידו זה עבד על פרויקטים בתחום הטנקים ומיגון רכבי צה"ל, סבתא מורי עבדה כטבחית בחברת תנובה. הקשר אשר סבי שמר עם משפחתו בגולה זה היה באמצעות מכתבים אשר סבא רבא שלום היה כותב בארמית (בשל ידיעתו הרבה בתלמוד) ושולח לארץ. בשנת 1981 אבי נולד בבית חולים כרמל ונקרא על שם סבא רבא שלום.

לסבא היו שני תחביבים: תפירה, סבא היה תופר חליפות ומעילים, וקריאת ספרים.

מסר לדור הצעיר

סבא תמיד נהג לכבד כל אדם ובשל כך חינך את כל ילדיו לכבד כל אדם באשר הוא. המסר שלו לדור הצעיר הוא שכדאי לכם להקשיב לאנשים שונים המספרים את סיפור החיים שלהם מכיוון שיש אנשים עם סיפורי חיים מאוד מעניינים וגדולים שבזכותם אתם יכולים להפיק לקחים לחיים וללמוד הרבה מאוד דברים עבור עתידכם.

יציאה לגמלאות וחוויותיו לאחר מכן

סבא פרש לגמלאות בגיל 67. בשנת 2005 במהלך הגמלאות סבא התנדב במקום עבודתו בתור יועץ, והעביר את זמנו בהתנדבות לעולים חדשים וסיוע בהתאקלמותם בארץ מול גורמים ממשלתיים. במהלך הגמלאות סבא לקה בליבו ובשל כך מצבו הבריאותי החל  להידרדר. סבא נפטר בשנת 2015 בגיל 77 לאחר מחלה נשימתית ממושכת.

מילון

שפת הג'והורי- שפת היהודים. שפה זו שפה עברית קדומה אשר יש בה ניב פרסי ורובה משפת הארמית.

חייט או תופר הוא מקצוע עבודת כפיים ואומנות בתחום עיבוד האריגים (טקסטיל). חייטים הופכים בדים מסוימים לבגדים, באמצעות חיתוכם ותפירתם.

הזוית האישית

דניאל הנכד המתעד: היה לי ממש מעניין לעשות את המשימה הזו. עקב המשימה הייתי צריך ללמוד דברים חדשים על סבי, ולמדתי מכך הרבה דברים שלא ידעתי עליו ועל המשפחה שלי. את סיפור התיעוד כתבתי לאחר שאבי סיפר לי על תולדות חייו של סבי. נהניתי מאוד ללמוד על סבי.