מאגר סיפורי מורשת

שמי יעל גליק נולדתי ב 1951 בטבריה.

למשפחת לוגאסי בטבריה נולדה ילדה שלישית, בשם יעל. (יעל על שם סבתא יעל)בשנת-1951, יעל הילדה הייתה פעלתנית, חביבה ואהובה על משפחתה והלכה לגן שהיה ליד בית הספר "ארליך" שבטבריה. השנים עברו, יעל גדלה, הלכה ללמוד בבית ספר יסודי ותיכון.

החלום – להקת הזמר בצבא:

כשהגיע זמנה להתגייס לצבא יעל שאהבה לשיר, לנגן בחליל, ובגיטרה, והשתתפה בתזמורת הנוער של טבריה, ובהמשך לנגינה ולשירה, התקבלה ללהקה צבאית בצבא, וללהקת הפלסים של חייל הנדסה.

השנים והשירות עברו בהנאה ובעניין בצבא ובלהקה, ובזמן שירותי בצבא הכרתי את מי שעתיד היה להיות לי לבן זוג לחיים(סבא אפרים).

בהמשך החיים למדתי בסמינר באורנים, והפכתי להיות גננת בישראל, בשנת 1974. החיים התנהלו באינטנסיביות, בהם נולד אורי, (אבא של נכדתי הצעירה, יעלי.) וירון הבן הצעיר, בזמן ההתגוררות בהרצליה, שמענו על הקמת ישוב קהילתי חדש בצפון. נרשמנו. ובשנת-1983עלינו לביתנו החדש, בתמרת. (הישוב הוקם במקום הישוב הישן, תימורים.) ומכיוון נגזר שמו- תמרת.

היינו בין המתיישבים הראשונים, היינו המשפחה השלישית. בתחילה היה כביש אך ללא קשר טלפוני,  ולאט לאט התמלא הישוב במשפחות ובילדים שמלאו את הרחובות בצהלות. המבוגרים עסקו בהקמת הישוב, מוסדותיו, משרדי בית ספר, גני ילדים, תוך כדי החיים עצמם. היום מלאו לישוב תמרת(הישוב הקהילתי הראשון בארץ) ארבעים שנים להקמתו. ישוב איכותי ששם דגש על ערכים וחינוך. הדור הצעיר שבנתיים הפך גם הוא להורים ומשפחה, והקים ביתו בתמרת, דור ההמשך, שלו סופר סיפור הקמת הישוב וכדרכם של חיים, ממשיך את המורשת.

החפץ – כוס הקידוש

הורנו הלכו לעולמם בשיבה טובה, והשאירו לנו זיכרונות, ובניהם כוס לקידוש שאוצרת בתוכוהסיפורים מהילדות ועד זמנינו וזהו סיפורנו מ-1951 ועד-2023 בתקווה לעתיד ילדינו ונערינו שיהיה טוב לא פחות משלנו.

הזווית האישית

הנכדה יעל: היה לי מאוד  נחמד, המפגשים, הטיולים, הכתיבה המשותפת, הכל. אני זכיתי בזמן איכות עם סבתא , ודבר כזה לא קורה הרבה, אני מקווה שגם שהילדים שלי שיבוא ללמוד פה, עדיין יהיה את התוכנית הזו.

סבתא יעל : הביקור, הסיור במוזיאון "אנו" היה מאוד מרשים, מלמד, מעניין, המקום היה מאוד אסטטי, מקבל, ההסברה הייתה טובה. ככלל רצוי מאוד לבקר בו באופן פרטי, לעמוד יותר על המיצגים הרצויים, ולחקור לעומק בנושאים הרלוונטיים המעניינים את המבקר. המוזיאון בנוי ברוח השנים הבאות , המתקדמות בטכנולוגיות העתידיות. ישר כוח לכל העוסקים במלאכה.