מאגר סיפורי מורשת

שמי תמר, נולדתי במרוקו בבית חולים בקזבלנקה בתאריך 18.11.1960. יש לי אח אחד ושתי אחיות, אני האחות הבכורה מהבנות. בחרו לי את השם תמר מכיון שלסבתי מצד אבי קרא תמר. ההורים שלי, שלום וחביבה פדידה, נולדו אף הם במרוקו, הכירו בקזבלנקה והתחתנו שם.

עלינו ארצה כשהייתי בת שלוש, גרנו במגדל העמק בצריף קטן והחיים היום צנועים מאוד. הייתי בגן ויצ"ו והתחנכתי בבית ספר הארי מכיתה א'-ו', בית ספר זה היה ממלכתי דתי. בילדותי שיחקתי לרוב בקלאס ובחבל. הייתי בתנועת הנוער "הצופים". בחטיבה למדתי בבית הספר ע"ש אלי כהן. סיימתי כיתה י"ג ולאחר מכן התגייסתי לצה"ל. שירתי במשך שנה בחיפה, בחיל החימוש, לאחר קורס שעשיתי בצריפין. במשך שירותי בצה"ל הכרתי את בעלי, דני. לאחר שנה של שירות, השתחררתי עקב חתונתי. התחתנתי בעכו בהיכל צידון בשנת 1979. לאחר שנה נולדה לנו הבת הבכורה, הגר. בשנת 1982 נולדה לנו שני. שנה מאוחר יותר נולד ערן ובשנת 1991 נולד בן הזקונים שלנו, שלו.

חפץ מיוחד – מכתש ועלי

הללי הנכדה מתעדת: סבתא הביאה לכיתה מכתש ועלי שנקרא מארג'. הוא נועד לכתוש תבלינים, בעבר היו משתמשים בו הרבה. סבתא סיפרה שכתשו בו בעיקר שום. הטעם של התבלינים טוב יותר כשכושתים תבלין טרי.

המכתש ועלי של סבתא תמר

סיפור העלייה שלנו והחיים בצל מלחמת ששת הימים

סבתא מספרת: "כאשר עלינו ארצה בשנת 1960 הייתי בת 3. לאחר ארבע שנים פרצה מלחמת ששת הימים. זו הייתה תקופה מאוד מאוד קשה. לא היה לנו מקלט או חדר מיגון כלשהו. חיינו בחדר קטן ואני זוכרת את עצמי מתחבאת מתחת לגרם מדרגות, כי מאוד פחדתי כשפרצה המלחמה. הוריי שמרו עליי ועל אחיי, המצב היה לא כפי שהוא היום, ולא הייתה בישראל "כיפת ברזל" או שום מיגון אחר.

באופן כללי הבית שלנו היה קטן מאוד וחיינו בצניעות. חיינו בחדר אחד כולנו עם האחים. לא היו מותרות ובקשות כפי שיש היום. לא היה לנו שפע והסתדרנו עם מה שיש.

הזוית האישית

הללי הנכדה המתעדת: היה לי מאוד כיף שסבתא הקדישה מזמנה ובאה לכיתתי במסגרת התכנית, בילתה איתי והגיעה במיוחד למפגשים.

סבתא תמר: התכנית הזו ממש הרשימה אותי ונתנה לי להבין מהו זמן איכות עם הנכדה. נהניתי מאוד להיפגש עם הללי ולהכיר עוד אנשים חדשים ונחמדים מאוד על הדרך. יש לתכנית ערך רב בעיניי והיא גרמה לי להיזכר בעברי.