מאגר סיפורי מורשת

אני דור שישי בארץ, הראשונים שבאו לארץ מברדיצ'ב ברוסיה. סבתא שלי חווה, התחתנה עם יהודי מאנגליה שלא היה חרדי והם עברו לתל אביב. אימי בלה נולדה בתל אביב והתחתנה עם אבי ישראל שנולד בפולין. כשהוא היה באוניברסיטה בווינה, כמה אנשים מההגנה דיברו איתו והוא הסכים לעלות ארצה ולהיות בהגנה. הוא נלחם יחד עם כל הבחורים של ההגנה. אז קרה משהו ואביו ואימו היו צריכים לברוח מן הארץ. ישראל נסע למקסיקו, איפה שהוריו נמצאים וחיכה שיגידו לו מתי לחזור לארץ. מאז עברו שלוש שנים ואז ואמרו לו שהוא עוד לא יכול לחזור, אז הוא החליט לשלוח כרטיסים למקסיקו לאשתו ולי.

 

אחרי כמה זמן, המצב באירופה לא היה טוב ופרצה מלחמת העולם השניה. בזמן מלחמה לא היה אפשר לחזור לארץ. אני גדלתי במקסיקו, התחתנתי שם, למדתי באוניברסיטה עיצוב פנים והיו לי 5 ילדים. המצב הכלכלי היה טוב שם, אז נשארנו במקסיקו. ילדי גדלו שם וב-1969 בתי הגדולה סוזי באה לארץ ללמוד באוניברסיטה. הורי חזרו כבר לפניה ב-1968 כשהיו פנסיונרים. בעלי זאב, נפטר מהתקף לב בגיל 44 וזו הייתה טרגדיה.

 

עם הסכמתי ועם הסכמת ילדי, עלינו ארצה ב-1973, אחרי מלחמת יום הכיפורים. היינו במרכז קליטה איפה שהילדים ואני למדנו עברית ועברנו לחולון, קרוב להורי.ב-1975 התחלתי לעבוד ביחסי ציבור עם חו"ל באגודה למען החייל. בגלל עבודתי, הכרתי את האנשים מחו"ל שתרמו ולקחתי אותם לבקר בכל הבסיסים הצבאיים. התאהבתי בחיילים וזה עזר לי מאוד לקליטה בארץ. כל הנכדים שלי שהיו מתחת לגיל שמונה עשרה הלכו לצבא.

 

התחתנתי עם גבר שנולד בליטא אבל גדל בדרום אפריקה, שם הוא השתתף במלחמת העולם השנייה בחיל האוויר. בגלל זה הוא גם בא לארץ כמתנדב בחייל האוויר ב-1948. הוא חזר לדרום אפריקה, איפה שהוא התחתן ושהיו לו שלושה ילדים. ב-1978 אנחנו הכרנו, הוא היה גרוש ועלה לארץ והתחתנו ב-1980. 

 

עם בעלי הראשון, נולדו לי חמישה ילדים, שני בנים ושלוש בנות. כולם נולדו במקסיקו, אבל עלינו ארצה. ילדתי הגדולה, הייתה נשואה לישראלי, ושאר ילדי באו איתי. לילדי הקטן חגגו בארץ בר מצווה ונתנו לו להדליק את המשואה. מילדי יש לי 12 נכדים ו-7 נינים. אני ומשפחתי משפחה מאוד מאוחדת. ילדיי, נכדיי וניניי מאוד אוהבים את ג'ו. 

 

כשהגענו לארץ, גרנו בחולון קרוב להורי שחזרו לארץ ב-1968. משם, כשהתחתנתי עם ג'ו ב-1980 עברנו לנתניה, וב-2011 עברנו לבית גיל פז בכפר סבא. אנו מאוד מאושרים שם כי יש שם מלא חוגים. מכל החוגים שיש בבית גיל פז אהבתי את החוג ציור שיש שם. כל ערב בא מרצה או נגנים ובמשך היום יש התעמלות ציור וכו…הילדים שלי באים לפעמים לבקר אותי בבית גיל פז ונהנים איתי שם.