מאגר סיפורי מורשת

סיפור מיוחד עומד מאחורי שמי.

לאימא שלי לא היו בנות , כאשר היא הייתה בהריון עם כל חמשת הבנות הן נפטרו אחת אחרי השנייה בבטנה. אימי לא הצליחה להביא בנות לעולם. בצערה אימי הלכה לרב ושאלה אותו : "למה בכל פעם שאני נכנסת להריון  אז בחודש הרביעי או חמישי נפטרות לי הבנות?!" הרב הקשיב לאימי והבטיח לה שבעז"ה תיוולד לה בת, וביקש ממנה שתקרא לבת שתיוולד בשם יונה  כשמה של  אימי.

אז ב"ה הגעתי לעולם ואכן קראו לי יונה. יש לי שני אחים שנולדו לפני, אני הבת הקטנה- בת יחידה. נולדתי בשנת 1948 בתימן בעיר טווילה להורי יונה ויוסף היגרי. כשהייתי בת חודשיים אבי נפטר בתימן.

כשגדלתי מעט, בהיותי בת שנתיים, אימי האלמנה ומשפחתנו עלינו לארץ ישראל והגענו לעיר טבריה .היה לנו חדר אחד בלבד ,חדר בגודל של כמה מטרים, המקלחת הייתה בתוך החדר הקטן שלנו .כולנו היינו מצטופפים במיטה אחת אבל בקיץ כשהיה חם היינו ישנים על הרצפה.

הייתה לנו חצר גדולה  בשכונה .כל המשפחות שהתגוררו בשכונה הזאת היו עולים מתימן ,  השכונה שגרנו בה הייתה מיועדת לנשים אלמנות  שבעליהן נפטרו בתימן או בדרכם לארץ ישראל ,כל האלמנות היתומים גרו בשכונה אחת . כמובן שעודדנו ותמכנו אחת בשנייה.

אימי פירנסה את ביתי ומשפחתי כשהגענו לארץ אימי הלכה ללמוד עברית וגם עבדה אצל קצין העיר. בנוסף לכך היא עבדה בעבודות מזדמנות במשק בית ובחקלאות ופירנסה אותנו, את המשפחה שלי ! וכמובן גם חינכה אותנו כי לא היה אבא לחנך אותנו ! בתימן לא היינו כל כך שומרי תורה ומצוות אבל כשהגענו לארץ התחלנו לשמור את התורה והמצוות של הקב"ה.

בשעות הפנאי פשוט למדתי מאימי, עבדתי בחקלאות כמוה וגם למדנו  ממנה מהו מוסר עבודה ! כשלא היה לנו מה לעשות, שיחקנו עם הילדים בשכונה בחבל כמו כן השחלנו חוטים ועזרנו לאימהות לתפור . מה שהכי אהבתי כתלמידה בבית הספר הוא את מקצוע מתמטיקה. בבית הספר היה הווי חברתי, התקיימו קונצרטים שבהם תלמידי בית הספר היו משתתפים במופע חודשי.

היום אני חיה באושר עם בעלי היקר אברהם וב"ה יש לנו תשעה ילדים וארבעים נכדים ובנוסף גם שתי נינות כ"י. כיום אני עקרת בית ובעלי אברהם עובד בכל מיני עבודות מזדמנות, כמו: חקלאי בגינה שבחצר ביתנו   ומגדל ירקות ופירות.

אני מודה לקב"ה על כל יום שרגלי עומדות על אדמת ארץ ישראל !

אני מודה לך השם על כל רגע שאני נושמת, על כל רגע שאני לוקחת משהו לאכול !

תשע"ה