מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

שכונה מעורבת של יהודים וערבים, וביחסי שכנות טובים

מלכה ליאון
אמי שושנה תמונה משנת 1918
עם התגברות הפרעות פינו את כל יהודי השכונה לבית הספר המקומי אליאנס

זיכרונות ילדות

אני מלכה ליאון, נולדתי בישראל, חיפה, בשנת 1941, להורים רוזה ושלמה טרב. גרנו בשכונה מעורבת של יהודים וערבים, וביחסי שכנות טובים, עד לפרוץ מלחמת השחרור.

החיים החלו להיות בלתי נסבלים ואף מסוכנים, כאשר הערבים מיידים אבנים, ולעיתים קרבות סכינים, ואף יריות של צלפים לעבר היהודים!!!

ההליכה לגן הילדים ואחר כך לבית הספר הייתה כרוכה בסכנת חיים, כשנאלצנו להיצמד לקירות כדי להימנע מפגיעה של צלפים ערבים.

עם התגברות הפרעות פינו את כל יהודי השכונה לבית הספר המקומי אליאנס (שפונה מתלמידיו) ושיכנו אותנו בכיתות, שם שהינו מספר שבועות בתנאי צפיפות ודוחק.

 בתמונה: סבא אליהו, סבתא חנה, אמי שושנה ודוד אלברט. התמונה צולמה ב- 1918.

תמונה 1

את ילדותי ביליתי ברחוב גאולה בדירת שני חדרים כאשר אנו מתגוררים בה הורים ושבע בנות. למרות הצפיפות, חוסר הנוחיות, והמחסור באוכל (בתקופת ה"צנע"), צעצועים ומשחקים, חיינו היו מלאים בחום ובשמחה.

תקופת הילדות של הדור שלי הייתה מאוד שונה מחיי הילדות היום. את רוב שעות הפנאי שלנו בילינו מחוץ לבית במשחקים עם ילדי השכונה, קראנו ספרים, שיחקנו משחקי קופסא, וגם עזרנו להורינו בעבודות הבית. יש לזכור שבתקופה זו לא הייתה טלוויזיה וכמובן שלא משחקים טכנולוגיים.

תמונה 2

בגיל 13, הצטרפתי לתנועת "מחנות העולים", בה הייתי פעילה כחניכה וכמדריכה. פעילות זו הוסיפה לי הרבה עניין, ערכים וחוויות ילדות מגוונות ואף עיצבה את אישיותי. עד ימים אלה נשמרו קשריי עם חברים מאותה תקופה.
 

עבודה

על מנת לסייע לפרנסת המשפחה, בהיותי בת 15 נאלצתי לשלב עבודה בבוקר כפקידה בחברת תנובה, ולימודי תיכון בערב. לאחר 4 שנות עבודה, התגייסתי לצבא לחיל הקשר בתפקיד צפנית בפיקוד צפון, שם הכרתי את אמנון, בעלי לעתיד (עדיין כיום), שהיה אלחוטן ראשי בפיקוד.

דור שישי: אני (מלכה), אסתר, גילה, זיווה ז"ל, נורית, דליה ודורית.                                                                                              

תמונה 3

היסטוריית המשפחה: מלכה ליאון (לבית טראב)

דור ראשון: אבי המשפחה הרב אברהם כלפון. עלה לארץ ישראל מטטואן (מרוקו הספרדית) בשנת 1860.

דור שני: (צאצאי אברהם כלפון): סתי, שמואל, ימין, משה, יעקב ודוד. הרב ימין כלפון שימש כרב בחיפה ובטבריה, הוא התיישב בחיפה ונשא לאישה את זהרה בת ר' נפתלי לרדו. הוא נסע בתור שגריר לתורכיה, אפגניסטן, בולגריה ויוון עבור מוסדות שונים. היה אהוב על כל העדות וקשר קשרים עם הקונסולים השונים והמופתי שייח מוחמד מראך.

כשנוסדה הסתדרות הספרדים בחיפה לקח חלק פעיל בעבודותיה, עזר להשגת האמצעים הכספיים לקניית אדמה שעליה נבנתה בחיפה שכונת "ארד אל יהוד" שהיא כיום חלק מהדר הכרמל. ימין היה ממתנגדי "החלוקה". אחותו סתי לרדו (אסתר) ילדה את אברהם וזוהרה .

דור שלישי: אברהם וזוהרה לרדו (ילדי סתי).

דור רביעי: סבתא שלי, חנה לרדו, נישאה לאליהו סוסן בטבריה, אליהו היה חזן, ובעל חנות מכולת בטבריה. נולדו להם שישה ילדים.

דור חמישי: אברהם, שושנה (אמי), שמעון, שרה, מרגלית ויצחק. הם נולדו בטבריה וכולם למדו בבית – הספר אליאנס. בסוף שנות השלושים, כל המשפחה עברה לחיפה.

אברהם – סיים את בית הספר היסודי בהצטיינות והיות ולא היה בית ספר אליאנס תיכון, נשלח להמשך לימודיו באליאנס בפריז, שם גם סיים את לימודי ההוראה שלו. האחים של אמי שמעון ויצחק שירתו בהגנה ובפלמ"ח.

בשנת 1962 נישאתי לבעלי אמנון ליאון. בשנת 1970 אמנון נשלח ללונדון ע"י חברת הספנות בה עבד.

 תכנית הקשר הרב דורי בביה"ס מגן בתל אביב

מילון

המחנות העולים
המחנות העולים היא תנועת נוער חלוצית – ציונית -סוציאליסטית החותרת לבנייתה של חברה צודקת, שוויונית החיה בשלום עם שכניה. המחנות העולים קמה בשנת 1926 בתל אביב והייתה לתנועת הנוער הלומד הראשונה אשר קמה בארץ ישראל

ציטוטים

”גרנו בשכונה מעורבת של יהודים וערבים, וביחסי שכנות טובים, עד לפרוץ מלחמת השחרור.“

הקשר הרב דורי