מאגר סיפורי מורשת

שמי גילי, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעדת את סבתא שלי, רויטל, ואת סבא שלי, אליהו, ומעלה את סיפורים אל מאגר המורשת של התכנית.

סבא שלי, אליהו ג'רארד בנטאטה, נולד בפריז, צרפת, בשנת 1962 ועלה לארץ בשנת 1970. סבתא שלי, רויטל בנטאטה (שרוני), נולדה בפתח תקווה בישראל בשנת 1965. יש להם שלושה ילדים ושישה נכדים. בשירותו הצבאי סבא שירת בצוללות, סבתא התחתנה ולכן לא התגייסה לצבא. סבא השתתף במלחמת לבנון הראשונה. סבא קיבל את אות מלחמת לבנון, סבתא נבחרה על-ידי כל הנכדים פה אחד כ'סבתת השנה'.

לסבא יש תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים; לסבתא יש תואר ראשון במדעי התנהגות, תואר שני בהגירה ושילוב חברתי והיא עושה כעת תואר שני נוסף בגרונטולוגיה. במקצועו סבא הוא מנכ"ל ארגון שמטפל באנשים עם מוגבלות; סבתא היא גרפיקאית.

ילדותה של סבתא רויטל

סבתא גדלה בשני בתים. בית אחד היה בית פרטי וגדול בדימונה. הבית השני היתה דירה בת שלושה חדרים ברמת השרון. המשפחה של סבתא בישלה, התקלחה וכיבסה בבית בו הם גרו. סבתא היתה משחקת בשכונה בה היא גדלה.

סבתא גדלה בשכונות יהודיות והיה שם בתי כנסת. סבתא גדלה בישראל וכל האנשים בשכונה היו יהודים. ההורים והילדים לבשו בגדים רגילים, ובשבת היו מתלבשים יותר חגיגי. הקניות נערכו במכולת ובסופר. קנינו מצרכים רגילים כמו לחם, חלב, פירות, ירקות, בשר ודגים.

גלגולו של חפץ – צרור המפתחות שעובר בין הדורות

חפץ מיוחד העובר במשפחה בין הדורות הוא צרור מפתחות ישן ששייך לסבא אלי, הוא יוצר באלג'יר בערך בשנת 1900 ועשוי ממתכת.

סבא של סבא אלי היה מנעולן באלג'יר. היו לו צרורות מפתחות מכל הגדלים ומכל הצורות. כשלמישהו היתה בעיה בדלת, הוא היה בא ועוזר לפתוח אותה. המפתחות עברו לדודה של סבא אלי (דודה אולגה) והיא שמרה עליהם. הם עברו מאלג'יר לצרפת יחד עם הדודה. בצרפת אבא של סבא אלי שמר עליהם ואחר כך, כשהמשפחה של סבא אלי עלתה לארץ ב-1970, הם הביאו אתם את המפתחות לארץ. היום סבא אלי שומר על המפתחות.

אין קשר בין החפץ לאירוע הסטורי הקשור למדינת ישראל. אבל אפשר להחשיב את העובדה שהחפץ עבר יחד עם המשפחה מספר מדינות עד שהגיע לישראל כקשר לעלייה של ליהודים לארץ.

צרור המפתחות שעובר בין הדורות

הזוית האישית

גילי הנכדה המתעדת: סבא וסבתא יקרים, אני שמחה שבזכות התוכנית למדתי דברים חדשים עליכם ועל ילדותכם בארץ ובחוץ לארץ. זו הייתה חוויה מאד כיפית ומרתקת. למדתי כמה שהילדות שלכם היתה שונה מהילדות שלי ואיך שהזמנים השתנו. אני ממש אוהבת אתכם!

סבתא רויטל וסבא אליהו: גילי יקרה, שמחנו מאד לשתף אותך בחוויות הילדות שלנו וללמד אותך על מה שעברנו כילדים בארץ ובחו"ל. אנחנו מקווים שנהנית לפחות כמו שאנחנו נהנינו. אנחנו מאד אוהבים אותך ומאד גאים בך.