מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

עץ התות בחצר של סבא מאיר הלוי

יצאנו לטיול עם משפחתי
סבא שלי בילדותו
סבא מספר לעופרי על ילדותו ועל ציוני דרך מרכזיים בחייו

השנה היא 1946, סבא שלי, מאיר הלוי, נולד במושב עין ורד בשרון. הוריו היו דב וחוה, ארץ מוצאם היא גרמניה. דב הגיע לקיבוץ חפציבה בתור חלוץ, וחוה הגיעה בתור תיירת, היא עברה בחפציבה ושם השניים הכירו, ואז החליטה להישאר בארץ ישראל ולהיות עולה חדשה. וכל זה התרחש לפני מלחמת העולם השנייה.

הוא גדל וגר שם עד שהכיר את סבתא שלי. הוא למד בבית ספר עממי בתל מונד עד כיתה ח'. בכיתה ט' הוא עבר לבית ספר רובין, לא רחוק מנתניה, בעמק חפר. סבא שלי היה נוהג לשחק עם החבורה שלו לעלות על עץ התות שהיה בחצר שלו, לאכול תותים ולספר סיפורים אחד לשני, הם גם היו נוהגים לרכב על אופניים, והוא גם מאוד אהב לשחק עם אח שלו במשחקים שהוא היה ממציא ובגילאים 12 ו-14 הם יצאו לטיול מהמצדה עד לעין גדי והם היו מגיעים לשם בטרמפים. סבא שלי גם היה בנוער העובד, הוא היה מדריך שם. סבא מספר: "בבית ספר בתל מונד, הילדים היו מרביצים לי, הם יצרו קבוצות חברים, ואני לא נכללתי בהן."

בבית ספר רובין, עד כיתה י' בית הספר היה חקלאי, ולאחר מכן סבא שלי עבר לפנימיה בירושלים הרחוקה, והיה פוגש את הוריו רק פעם בשלושה חודשים, סבא מספר ששם היה לו הרבה יותר טוב והוא למד והתפתח כמו שצריך.

בצבא הוא שירת ביחידת שריון, והוא היה בכמה מלחמות. בשנת 1967, במלחמת ששת הימים, סבא שלי היה מפקד במחלקת טנקים. במלחמת יום כיפור, בשנת 1973, סבא שלי היה במילואים, הוא היה מפקד מחלקה. בטנק שלו התותחן בדיוק כיוון לירות והוא לא הודיע לסבא שלי שהוא עומד לירות, והוא התכופף עשרה ס"מ מהמקלע, פיצוץ הירי גרם לסבא שלי להתחרש כמעט לגמרי באוזן אחת.

לאחר שגמר את השירות הצבאי, החליט שהוא רוצה ללמוד בשביל להשלים את הבגרות שלו מכיוון שלא גמר תיכון. אז הוא הלך לאוניברסיטת ערב שנמצאת בנתניה ושם למד מתמטיקה ולשון. לאחר מכן הוא באחד הקורסים באוניברסיטה פגש את סבתא שלי, שרה. כעבור שבוע סבא וסבתא שלי היו נוהגים להיפגש הרבה בבית קפה שקרוב לאוניברסיטה ולשוחח. לאחר מכן הוא הקים משפחה עם שרה ונולדו להם שלושה ילדים, שני בנים ובת.

סבא שלי עבד במפעל גדול מאוד בערד, שם הוא עבד כ-17 שנים. כשאבא של סבא שלי היה בר מצווה הוא כתב מגילה בכתב היד שלו בגרמנית, הוא כתב את החלום הציוני שלו והעלייה לארץ, ועד היום לסבא שלי יש את המגילה הזו.

חמש שנים לפני שיצא לפנסיה למד להיות מורה דרך. היום סבא שלי פנסיונר, ויש לו הרבה זמן פנוי לטייל עם סבתא שלי. כיום הוא גם מרצה בנושא תיירות והוא מדריך טיולים בחו"ל.

הזוית האישית

עופרי הנכדה המתעדת: במהלך התכנית היה לי ממש כיף ומאוד מעניין, הדברים שסבא סיפר לי היו מאוד מעניינים וממש נהניתי לשמוע את סיפור החיים של סבא שלי ואיך הוא פגש את סבתא ומה הוא עשה בחיים, סך הכל מאוד נהניתי ואשמח לעשות זאת שוב.

מילון

צבר
צַבָּר הוא מושג שהחל כסלנג והפך לחלק מהשפה העברית התקנית, והוא משמש לתיאור כל יהודי יליד-ארץ ישראל. כמילת סלנג היא בוטאה במלעיל, אך כמילה תקנית היא מבוטאת במלרע. המילה נגזרה משמו העברי של הקקטוס האמריקאי הנפוץ גם בישראל - צבר מצוי. ההשוואה לצמח המדברי הקוצני, שפריו המתוק והרך מחופה קוצים, מרמזת שהישראלי הצבר מחוספס ו"קוצני" כלפי חוץ, אך רך ומתוק מבפנים. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”כמה שאתה תהיה טוב עם אחרים ותוכל להציע עזרה וחברות וידידות, ככה אתה תקבל בחזרה“

הקשר הרב דורי