מאגר סיפורי מורשת

שמי אוראל, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעד את סבי וסבתי במאגר המורשת של התכנית.

סבא וסבתא שלי מצד אמי, לאה וגבי  דזורייב, נולדו לפני 55 שנים. הם נולדו בעיר טשקנט במחוז בוכרה שבאוזבקיסטן. סבא וסבתא שלי דיברו בשפה הבוכרית והרוסית. הם גדלו בבית עם מנהגים וערכים בוכרים כגון: כבוד, נדיבות ואהבת הזולת. המשפחה של סבא וסבתא שלי נהגו לארח אורחים, לשיר שירים ולצחוק הרבה, הם חיו הרבה אחים ואחיות שתמיד היו מלוכדים.

סבתא וסבא עלו למדינת ישראל, סבתא עלתה בגיל 14 וסבא עלה בגיל 17. שניהם הגיעו במטוס, סבא הגיע היישר לעיר אשדוד והמשפחה שלו קיבלה דירה מהקונסוליה הישראלית וסבתא הגיעה ישר לאולפנה של ירושלים.

אחרי כמה שנים, סבא וסבתא שלי הכירו דרך אחותה של סבתי, סבא היה חבר קרוב מאוד לאחותה של סבתא, פעם אחת הוא בא לבקר את אחותה של סבתא וכך התחיל הקשר בניהם. כעבור שנתיים מההיכרות ביניהם, הם החליטו להתחתן. כעבור כמה שנים סבא וסבתא שלי הביאו לעולם ארבעה ילדים, הראשונה היתה אימא שלי שקוראים לה רויטל, אחריה נולד דוד רונן, דודה תהילה ואז את דוד יוסי. הם גידלו אותם באושר ואושר.

היום כל אחד מהילדים של סבא וסבתא הקימו משפחות והביאו לעולם ילדים ואנחנו הנכדים שלהם. לנו, הנכדים, יש הרבה תחביבים איתם: ללכת איתם לסרט בקולנוע, לבוא אליהם הביתה, ללכת לקניון, לצחוק איתם וליהנות איתם. כיום סבא וסבתא עובדים בבית חולים, סבא שלי עובד בבית חולים אברבנאל בתור אח מוסמך וסבתא שלי עובדת בבית חולים וולפסון בתור אחות מוסמכת וכך סבא וסבתא שלי, עם המשפחה שלהם, חיים להם בשמחה עד עצם היום הזה.

הזוית האישית

אוראל הנכד המתעד: נהניתי מאוד מהסיפור שסבא וסבתא סיפרו לי, שמחתי לתעד אותם במסגרת תכנית הקשר הרב דורי.