מאגר סיפורי מורשת

שמי שוש סבירסקי, אני סבתא של נועם גולן, נולדתי בעיר תל אביב, בבית החולים הקריה בשנת 1951, להוריי – מנחם ויפה סדקין. אבי נולד בעיר קרים ברוסיה ועלה לארץ בגיל שנתיים. אמי נולדה בישראל, גרה בילדותה בשכונת נוה צדק בתל אביב. סבי וסבתי מצד שני הוריי, מוצאם מרוסיה.

את סבי וסבתי מצד אבי לא הכרתי כלל, אך את סבי וסבתי מצד אמי הכרתי בהיותי ילדה. לסבי הייתה חנות מכולת במקום מגוריו בנוה צדק, ואני זוכרת שכילדה הייתי מבקרת במכולת וסבי היה פותח תמיד קופסת פלסטיק עם סוכריות גומי ומכבד אותי בהן. אני זוכרת אותו תמיד חוגר סינר ומרכיב משקפיים עגולים וסבתי תמיד כרכה מטפחת לראשה.

אבי שירת בפלמ"ח ובפל-ים, אמי שירתה בתחנת מכבי אש בתל אביב ברחוב בזל. אני זוכרת סיפורים שאבי סיפר לי כשהיה פעיל בהגנה ובמקביל ניהל מוסך לכלי-רכב, שם הוא היה מסתיר ב"סליק" מיוחד כלי נשק נגד הבריטים. ערב אחד פרצו הבריטים למוסך ולא מצאו דבר, כשאמי שמעה זאת, חששה מאד ומיד שרפה את כל התמונות שנמצאו בידי אבי לחשש שיעצר, ובכל זאת נעצר ונכלא למספר ימים, לאחר מכן שוחרר.

גדלתי בשכונת אפקה בתל אביב, שהקימו אותה מפקדי ההגנה עבור משפחותיהם. למדתי בבית הספר היסודי אלחריזי בשכונת תל ברוך מכיתה א'-ח'. היינו חבורה מאד מלוכדת, שיחקנו יחד ורבנו יחד. לימים שני חברי ילדות מהשכבה נפלו במלחמה: שרן יאיר סוות נפל בקרבות ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים ומיקי מוסברג נפל בעת שירותו הצבאי בשנת 1977. לאחר בית הספר היסודי למדתי בבית ספר תיכון סמינר הקיבוצים במשך ארבע שנים. בצבא שירתי כמש"קית-סעד וגם בשירות קבע. התפקיד היה לעזור למשפחות חיילים במצוקה. תקופה זו זכורה בעיניי כאחת היפות שעברתי.

בילדותי עברתי מספר מלחמות, אותן אני זוכרת. בגיל חמש שנים פרצה מלחמת סיני/קדש, אני זוכרת את ההוראה שניתנה לכסות את החלונות בבדים כהים מחשש פלישת מטוסים מצריים לתל אביב, לכן אסור היה להדליק אור בבית. לאחר מכן מלחמת ששת הימים, שפרצה בשנת 1967, הייתי בת שש עשרה שנה. אני זוכרת שאבי חפר "שוחות" שהיו מעין מקלט. היה חשש שהירדנים יפגיזו מכיוון ירושלים למרכז הארץ, דבר שלא היה בסופו של דבר. זכורה לי גם מלחמת יום הכיפורים שפרצה בשנת 1973, בני הבכור אודי היה בן חצי שנה ואביו נקרא למלחמה בסיני.

כיום תחביביי הם בעיקר בתחום היצירה: פיסול בקרמיקה, פיסול בנייר ועוד.

הזוית האישית

נועם הנכד המתעד: סבתא שוש, נהניתי להשתתף איתך בתוכנית הקשר הרב דורי. היה מהנה והיה כיף לחוות איתך את התוכנית הזו. ואיתך כל מפגש היה יותר כיף.

סבתא שוש: נועם נכד יקר שלי, נהניתי מאד להשתתף בסדרת המפגשים שהתקיימו, נהניתי להיות איתך ולחוות ביחד את המפגשים הטובים והמהנים האלה. אני מאחלת שתמשיך להיות ילד מקסים כמו שאתה, ילד מתחשב ומבין. אני מאחלת לך הצלחה בלימודים ובהמשך דרכך לחיים.