מאגר סיפורי מורשת

קוראים לי שמעון מנחם, נולדתי בתאריך 17 בינואר 1934. נולדתי  במרוקו בעיר בני מלאל (עיר במרכז מרוקו). בילדותי נהגנו לקיים ארוחה משפחתית, בעיקר קידוש בערב שבת. שמרנו תורה ומצוות. עד גיל 8 למדתי ב"חדר" על הרצפה, בגיל 9 עזבתי את החדר והתחלתי ללמוד בבית ספר. סיימתי 12 שנות לימוד. אהבתי ללמוד צרפתית. לאחר מכן עבדתי בחברת אוטובוסים גדולה.

בשנת 1955 ישבתי במחנה בצרפת עם הוריי, שמונת האחים שלי ואשתי ואחרי חודש עלינו ארצה באוניית "ירושלים".

התחתנתי עם מזל, עלינו ארצה עם המשפחה: הוריי, שמונת אחיי ואשתי. דוד שלי ז"ל נסע באוטובוס לפגוש את החברים שלו שעלו לארץ, האוטובוס עשה תאונה קשה. הייתי מאוד צעיר והיה לי מאוד קשה לשמוע את הבשורה המרה הזאת.

אני אוהב מאוד לאכול ארוחת צהריים בימי שישי עם הנין שלי, אורי. התחביבים שלי היו לשחק כדורגל, אבל בגלל שלא היה כדור, שיחקנו עם סמרטוט.

כיום אני גר במושב חרוצים, יש לי שלושה בנים, עשרה נכדים וחמישה נינים. לפני כשנה אשתי מזל נפטרה. שמחתי לשתף את הנין שלי בסיפור חיי ואני מאחל לו בהצלחה בחטיבה בהמשך דרכו.

הזוית האישית

אורי הנין המתעד: הקשר הרב דורי זו תכנית בבית ספר שלנו שתלמידי כיתה ו' נפגשים עם הסבים והסבתות שלהם כדי ללמוד על החיים ועל מה שהם עברו. הסיפורים אותם כותבים הנכדים והנכדות יחד עם הסבים והסבתות עולים לאתר מורשת במוזיאון "אנו" – בית התפוצות לשעבר. התוכנית מעודדת את הקשר בין הילדים לדור השלישי ומאפשרת היכרות מעמיקה. נהניתי מאוד להכיר את הסיפורים של סבא אלי ולפגוש אותו בבית ספרי. את סבא וסבתא שלי אני מכיר מעולה, אני פוגש את סבי מדי יום כי אני גר לידם. אני יוצא לטיולים עם סבי וסבתי למשל לקפריסין, אנחנו מטיילים בטיולי שטח בישוב ועוד .

במפגשים למדתי עוד דברים שלא ידעתי על סבא שלי. למשל, מה הוא עשה בחיים ועל הסיפור המשפחתי שלו. סבא נולד למשפחת עולים ממרוקו, ההורים עסקו בחקלאות במשק בבני ציון. בצבא הוא שירת בנח"ל והיה אחד ממקימי קיבוץ נערן בבקעת הירדן. חלומו היה ללמוד להיות טייס ואכן הוא הגשים את החלום לפני 25 שנה ולמד טיסה בקורס טיס פרטי. לסיום אומר, שהתכנית הזו חשובה בעיקר כי היא מעניינת ומחברת בין הילדים לסבים שלהם.