מאגר סיפורי מורשת

יפה חבקוק בראשי נולדה בשנת 1950 בעיראק כיום בת 73.

יפה עלתה לארץ בשנת 1954 כשהייתה רק בת ארבע. היא עלתה לישראל וגרה שנה בעיר עפולה ואת שאר ילדותה חוותה ברמת גן. יש לה עוד שישה אחים: שני בנים וחמש בנות. להוריה קראו ג'ורג'ית ואליהו. אימא שלה עבדה בתור תופרת ואביה היה שוטר ועבד בעיריית תל אביב. שני הורייה גדלו ונולדו בעיראק. "ספתי" מספרת שבילדותה הייתה מאוד שובבה, ילדה מרדנית. מאוד אהבה לשחק קלאס ולקפוץ בחבל. בנוסף היא אהבה מאוד את תנועת הצופים ובעיקר את הטיולים שאליהם מאוד אהבה לצאת. היא למדה בבית ספר נטעים ברמת גן. תמיד היה לה חלום להיות ספרית ובנוסף גם למדה בבית ספרה במגמת ספרות ועיצוב שיער.

זוגיות

את סבא יוסי (בעלה) היא הכירה כשהייתה רק בת 17 והוא היה בן 18. הם הכירו אצל חברים שעשו אצלם מסיבת יום הולדת ומשם הקשר התפתח ואחרי חצי שנה הוא הציע לה נישואים.

 סבתי יפה ביום נישואיה

סבי וסבתי ביום חתונתם

משפחתו של סבא, הייתה דתייה, הם היו בדעה שברגע שזוג מאורס, האישה לא צריכה להתגייס ולכן סבתא לא התגייסה לצבא. הם התחתנו רק כשהייתה בת 19. במהלך השנים, נולדו להם שלושה ילדים שתי בנות ובן. סבתא ילדה את בתה הבכורה כשהייתה בת 22 וקראה לה בשם שירלי, וסבא וסבתא נהנים היום משלושת ילדיה, הנכדים שלהם. בנה השני, דודי, נולד כשהייתה בת 27 גם לדודי יש בן, נכד לסבא וסבתא. בתה הקטנה, נולדה כשהייתה בת 38 ושמה שני ולה גם שלושה ילדים – נכדים של סבא וסבתא.

עיסוקייה

כשסבתא יפה הייתה בת 17, היא סיימה לימודיה ספרות- עיצוב שיער. אביה פתח לה מספרה לעיצוב שיער והיא הייתה ספרית מצליחה ברמת גן. בגיל 22 לקחה הפסקה מתחום עיצוב השיער והספרות ובחרה להקדיש זמן לגידול ילדיה. רק בגיל 38 לאחר שנולדה בתה הקטנה, היא שבה לעולם העבודה והחלה בקריירה חדשה – היא עבדה כשוטרת בתחנת מסובים, באגף התנועה. בעבודה זו עבדה כ-16 שנים והגיעה להשגים מרשימים. בגיל 54 כסבתא בחרה במשרה פחות תובענית והחלה לעבוד כמזכירה רפואית במשרה חלקית, משום שרצתה לעזור לילדיה בגידול נכדייה.

סבא יוסי (בעלה), נולד בשנת 1949 בכורדיסטן. הוא עלה לארץ כשהיה תינוק, בן עשרה חודשים בלבד. הוא גדל למשפחה דתית ויש לו 11 אחים משתי אמהות שונות. בצבא הוא שירת בצנחנים לאחר שיחרורו ובהמשך חייו עבד כקבלן תשתיות בעסק משפחתי. הוא גדל כל חייו בירושליים. הוא וסבתי נהגו לבלות הרבה ביחד בתור נערים. הם אהבו ללכת לסרטים, להיפגש עם חברים וללכת למסיבות ביחד. החתונה שלהם התקיימה בירושליים בתאריך 24 לאוגוסט. לפני כשמונה שנים, סבי נפטר – זה היה אירוע מצער לכולם ובעיקר לסבתי. כולנו התאחדנו כמשפחה לאחר מכן, כי הבנו שצריך לנצל כל רגע עם המשפחה.

אנחנו מכנים את סבתא יפה בשם "ספתי", שם זה המציא לה הנכד הבכור במשפחה ומאז כולם קוראים לה בשם הזה – "ספתי". כיום ספתי נמצאת בפנסיה ורוצה להתעסק בגידול נכדייה. לסבתי יש שבעה נכדים: דולב , שקד, בר, אמה, לני, ליב וריף. "ספתי "מאוד אוהבת לבשל, מאז ומתמיד הבישולים שלה היו אהובים על כולם. כולנו מחכים לימי שישי כדי לטעום מהמאכלים שהיא מבשלת לנו. בכל יום שישי אנחנו זוכים להנות מתבשילים שעוברים במשך דורות וממאכלי עדות מאוד טעימים. אנחנו מעריצים את "ספתי" על מי שהיא ועל מה שהיא ותמיד נקיף אותה באהבה.

הזוית האישית

הנכדה בר: בחרתי השנה במסגרת המעורבות החברתית לקחת חלק בתוכנית הקשר הרב דורי. כפי שציינתי, מותו של סבי, היה קשה לכולנו והדגיש כל כך את החשיבות של אחוד המשפחה, כי הבנו שצריך לנצל כל רגע עם המשפחה. תכנית זו נתנה לי את ההזדמנות להקדיש זמן איכות ל"ספתי" שלי ולהקשיב לסיפוריה.

מאוד נהנתי לעבוד עם סבתא שלי. נהנתי לשמוע את סיפור חייה ולשמוע איך היא וסבא שלי הכירו? ומה היא אהבה לעשות כשהייתה ילדה? הקשר שלנו מאוד התהדק לאחר עשיית העבודה. אני הייתי רוצה לאחל לסבתא שלי שתמשיך להיות בריאה ומאושרת ושתמשיך לבשל לנו אוכל טעים.

סבתא שלי אמרה שהיא רוצה לאחל לי שיהיו לי חיים מאושרים ומלאים בשמחה.