מאגר סיפורי מורשת

קוראים לי זהבה נעים, אני סבתא של ליאן. נולדתי ב-29.3.1956 בעפולה. לאמי קוראים גילה, ולאבי קוראים בנימין. מדתי בבית ספר יסודי יזרעאל". היינו כיתה מלוכדת, והחברים שלי הגיעו מכל העיר, ומישובים קרובים כמו  מושב מרחביה ומבלפוריה. הייתה לי מורה בשם שרה וינפלד שמאוד אהבתי, מחנכת כיתה,  שתמיד שיתפה בשיעור חברה את כל התלמידים בלי יוצא מהכלל. ובשיעורי החברה, הקריאו לנו את הספר שרה גיבורת ניל"י והיה בכיתה שיח מאוד מעניין. בהפסקות שחקנו בחבל או בכדור.

בכיתה ח' עברתי ללמוד בבית ספר תיכון הנקרא "בן גוריון". לאחר הלימודים התקבלתי לבית ספר לאחיות בבית חולים העמק. לאחר הלימודים התגייסתי לצבא, ושירתי בבית החולים רמב"ם בחיפה, אחרי הצבא עברתי קורס אחיות חדר ניתוח, בבית חולים מאיר בכפר סבא, ומאז אני עובדת בחדר ניתוח בבית חולים "העמק". יצאתי לגמלאות ועדיין אני ממשיכה לעבוד יומיים בשבוע, יש לי שלוש בנות, ושישה נכדים.

בצעירותי תמיד אהבתי את ספר התנ"ך, ושמרתי אותו קרוב אלי. בזמני הפנוי קראתי סיפורים מעניינים ומיוחדים שמשכו אותי לספר. אני מאוד אהבתי אותם, בגלל שבבית הספר היסודי, היה לי מורה לתנ"ך בשם מאיר עטיה. למרות שהיה עם ליקויי ראיה, הוא ידע הכל על כל ילד. הוא ידע את כל התנ"ך בעל פה, ובעיקר נתן לנו ללמוד פסוקים בעל פה, כמו "שירת הים". הוא גם לימד אותנו על קינת דוד, על שאול ויהונתן שנפלו בקרב בגלבוע, ועל בני ישראל חצו את ים סוף. אהבתי את הצניעות והחוכמה שלו , זה אחד האנשים שאהבתי וכבדתי.

קיבלתי את הספר מאחי הגדול. כשהייתי בת אחת עשרה, אח שלי קיבל אותו שהיה בצבא. הספר הזה מעוצב בצורה הישנה, אבל יש לו משמעות רגשית בשבילי. אני מתכוונת לתת אותו בירושה, לאחד הנכדים שלי. הספר נוצר בישראל בשנות השישים. קוראים אותו כדי ליהנות מהקריאה, בתנך יש הרבה סיפורים מעניינים, ניסים וסיפורים עם מוסר השכל, כמו הסיפור על המלך דוד וגוליית, משפט שלמה וסיפור על יוסף ואחיו. הספר נשמר אצלי בבית עד עכשיו.

הזווית האישית

ליאן: תודה סבתא, שלימדת אותי על העבר שלך ועל ספר התנ"ך.

סבתא: ליאן נכדתי היקרה, תודה ששיתפת אותי בעבודה, היה לי כיף לעבוד אתך, ואני מאחלת לך הצלחה בלימודים, ובהמשך הדרך.