מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סירה בלב הים – שולמית סלים

יום נישואים של סבא משה וסבתא שולמית
סבתא שולמית בגיל 18
חזרה לשורשים של סבתא שולמית

שמי יונתן, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרה אני מתעד את סבתי, שולמית סלים, במאגר המורשת של התכנית.

סבתא שולמית היא ילדה בכורה ולה שישה אחים, היא נולדה לאבא אברהם ואימא פיבי. סבתא נולדה במרוקו בעיר מרקש. מקור השם שולמית הוא על שם הצדיק שלמה בן-לחנס.

סבתא שולמית גדלה בבית גדול בן שתי קומות. בית הספר שבו היא למדה – היו בו רק יהודים והוא היה במרחק של חמש דקות מביתה. כל יום לאחר שסיימה את בית הספר הייתה רצה לבית הקפה של אביה, שהיה ממוקם ליד בית הכנסת, שם עזרה לו בקופה. אחר הצהרים הייתה חוזרת לביתה והייתה משחקת עם חברותיה קלאס וגומי ואז הייתה מתפנה לעזור לאמה לבשל ארוחת ערב לכל המשפחה.

ערב אחד, כאשר כולם ישבו לאכול ארוחת ערב, אביה אברהם הפיל את הפצצה: הוא הודיע להם שבלילה תגיע אונייה ושהם צריכים כל אחד לקחת איתו משהו אחד חשוב, לברוח בשקט ולעלות על הסירה לארץ ישראל. כולם בכו מפני שהיו להם חששות שיתפסו אותם, אבל לא הייתה ברירה. אבא שלה הסביר לכולם שהם חייבים לעלות לארץ ישראל.

באותו הלילה סבתא שולמית לקחה את ספר הזכרונות שלה בלי להיפרד מהחברות שלה. כל משפחתה התגנבה בלילה לסירה, הסירה חיכתה להם והם הפליגו לארץ ישראל. הדרך הייתה מפחידה, הים היה סוער וסבתא מאוד פחדה. לקראת הבוקר הם הגיעו לצרפת ונשארו שם חודש שלם. לאחר מכן הם הפליגו שוב אבל לא פחדו לעלות על האונייה לארץ ישראל, הייתה להם התרגשות גדולה להגיע לארץ ישראל.

כשהם הגיעו שאלו אותם איפה הם רוצים לגור, באור עקיבא או בנתניה. הם בחרו לגור בנתניה, הם קיבלו בית שקיים עד עצם היום הזה ובו גדלו. סבתא שולמית הגיעה בגיל 14 לארץ ישראל. היא למדה שנה בבית ספר דתי. אחת השכנות שלה הכירה לה את מקצוע היהלומים והיא החלה לעבוד ביהלומים ובכך עסקה במשך 40 שנה.

סבתא שולמית הכירה את סבא משה, הם גרו דלת מול דלת, סבתא שולמית הייתה חברה של אחות של סבא משה, קוראים לה יונה. יום אחד, כאשר באה ליונה הביתה, סבא משה הזמין אותה לבית קפה וכך יצא שהם הפכו לזוג מהסרטים. די מהר הם התחתנו. לאחר ארבעה חודשים סבתא שולמית נכנסה להריון וילדה את אמי אורלי. לסבתא שולמית יש חמישה ילדים, אמי היא הבכורה, הם גרים בנתניה עם עצם היום הזה.

הזוית האישית

יונתן הנכד המתעד: היה לי כיף ללמוד על סיפור העלייה של סבתי. למדתי ממנו שצריך להגשים חלומות ולא לפחד משום דבר, עוד למדתי שכשיש אהבה בבית הכול מסתדר ושהכי חשוב לגור בארץ ישראל, ארץ היהודים.

מילון

נעביבשק
נשמה שלי

מרקש
מרקש (בערבית: مراكش) היא עיר מדברית בדרום־מערב מרוקו למרגלות הרי האטלס. העיר מונה כמיליון תושבים (נכון ל-2014) שרובם ממוצא ברברי, והיא העיר הרביעית בגודלה במדינה. מקור אפשרי לשם העיר הוא מהשפה הברברית, שבה פירוש המילים mur akuch הוא "עיר האלוהים". (ויקיפדיה)

ציטוטים

”עדיף כאב בטן מאשר כאב לב“

הקשר הרב דורי