מאגר סיפורי מורשת

סבי עלה לארץ ישראל בגיל 8, לכן כל הזיכרונות והחוויות הן של ילד קטן.

סבי גר בכפר בשם "בוקר" כפר של  יהודים בלבד.  סבתא שלו הייתה סוחרת בגדים, היא הייתה מוכרת גם לערבים בזול לא רק ליהודים. השייח עוזמן אהב סבתא של סבי שלי בגלל שהייתה עוזרת לכולם גם לעניים ערבים וגם יהודים. באזור שלהם היה שבט של כושיים שהיו גרים בהרים והם היו עניים וסבתא של סבי  הייתה עוזרת להם .אז השיח מינה אותה לאחראית האזור של  "שחנה" (עיר המרכזית של האיזור ) ואז הם כולם עברו לשם.  

בדרך הערבים היו זורקים עליהם אבנים והיו שודדים אותם על סוסים, מי שלא היה גבר היו שודדים אותו (ילדים נשים). כדי שלא ישדדו אותם היהודים היו משלמים כסף לשיח שישמור עליהם. השיח הערבי –  עוזמן, שלח משאיות ומוניות שיאספו אותם ואת חפציהם שיסיעו אותם ל"שחנה". הנהגים הערבים כדי להרוויח כסף היו נוסעים מהר ועושים שטויות בדרך  כדי שהיהודים  ישלמו כסף שהם יפסיקו.  

 

היהודים היו עשירים בגלל  שהם חכמים וחזקים מאוד, דוד של סבא היה חזק כולם פחדו ממנו, הוא נלחם נגד נמר ונצח אותו ואחרי שבועיים מת מהפצעים. היו הרבה קופים  בתימן.

 

כשהם שמעו שהגיע המטוסים מארץ ישראל הם לכיוון עיר הבירה שמשם אספו את היהודים. הערבים לא הסכימו שהיהודים ייקחו את רכושם כמו: כסף ותכשיטים. אבל סבא רבא שלי לא הסכים לגזירה הזאת  הוא היה עשיר, היה לו ערבי (אימץ אותו בילדותו הוא היה יתום) בשם סעיד שסב רבא שלי גידל אותו וסעיד היה נאמן לו. אז אמר לו אני אשלח את הכסף איתך תגלגל אותו בתוך צרור פיתות ולחם ותביא אותו לאיזור הכינוס של היהודים. את חיים סבי שהיה ילד ולא עורר את חשדם של השוטרים הערבים, שלח לקצה המחנה, נקודת המפגש עם סעיד, שייקח  את פיתות ומתחת לצרור היה כסף  ותכשיטים. סבא שלי הולך ושומרים הם שאלים אותו " מה אתה עושה פה? הוא אמר אני רוצה לפגוש את אחי אני רוצה להביא אוכל", השוטר הערבי לא הסכים אז סבא שלי בכה, בסוף השוטר הכניס אותו לקח את הפיתות, הלך לאביו, וביחד הלכו למטוס. שהגיעו כולם פחדו לעלות סבא שלי רץ למטוס וקרא לכולם בואו בואו אין פה שום דבר מפחיד. יש פה אפילו מקום לשבת ואז כולם עלו. הגיעו לארץ בשמחה ויש עוד הרבה סיפורים  על סבי. 

 

 

תשע"ו  2016