מאגר סיפורי מורשת

ב"ה

שמי תמר, נולדתי בארץ ישראל. אני עובדת בתחום היופי במשך שישים ושלוש שנים. אני נשואה לאלי, עובד כנהג אוטובוס. בעלי עוזר בבית בכל מה שצריך, עושה קניות ועוד. הוא מאוד אוהב לתת מתנות לילדים ולנכדים. ביום-יום אני נהנית לבשל, לנקות ולעזור לילדים ולנכדים במה שהם שצריכים וגם הם עוזרים לי. אנו מתגוררים בנתניה בגבעת האירוסים ויש לנו חמישה ילדים ושמונה נכדים.

לאבי קראו יוסף לאמי טוני. היו לי 14 אחים ואחיות. אבי היה חקלאי, הוא טיפל  בסוסים, פרות, כבשים, עזים ותרנגולות. היה להם משק. אמי הייתה עקרת בית היא גידלה את כל הילדים. הוריי היו אנשים חזקים מאוד, הם גידלו 14 ילדים בדרך ארץ, לתורה ומצוות. הם התלבשו בצורה דתית, שמלות, כיסוי ראש. לאבי היה כובע ברט אותו היה חובש בתור כיפה.

בבית בו גדלתי היו שני חדרים, חדר בנות וחדר בנים. בישלנו על גזיה. היו שוחטים תרנגולות, לוקחים ירקות מהמשק ומכינים סלט. את הבגדים כיבסנו בתוך גיגית. שיחקנו במושב, כולם היו חברים של כולם. לא היה לנו ים לידנו. היה בית כנסת לידנו. גרנו בישראל במושב בין לוד לרמלה, היו יהודים לידינו. ב"ה כל הילדים גדלו והקימו משפחות משלהם.

אלי בעלי ואני הכרנו בעבודה, עבדנו יחד בתעשייה האווירית, אני עבדתי בחדר האוכל. לאחר חצי שנה התחתנו. הקשר המשפחתי היה קשר המושתת על אהבה וכבוד.

בתקופה שלנו היה בית קולנוע אחד, לפעמים היינו יוצאים לבלות. אהבנו להיות כל המשפחה יחד, לצחוק לעשות את משימות הבית. במקום בו התגוררנו כולם היו חברים של כולם. היינו משחקים הרבה גומי, חבל, תופסת, סבתא סורגת, היינו תופרים בובות וכו'. זה מה שהיו עושים הזמן הפנוי. למדנו בבית ספר מקצועי בו למדו תפירה, בישול, כלכלה וכדומה. גם בבית הספר כמו בבית, מאוד כיבדנו את המורים. לא הייתה לנו תלבושת אחידה מכיוון שלא היה כסף לרכוש תלבושת. בבית הספר היה חדר אוכל. כל מה שאימא שלנו הייתה מכינה לאכול היינו אוכלים. היו ממתקים, קרמבו, סוכריות ועוד. מצרכים היינו רוכשים מהמכולת. היינו עושים פיקניקים. הכול היה באווירה פשוטה יותר. מורה שזכור לי במיוחד היה גם מנהל בית הספר, הרב שקד, שעשה עליי רושם רב במקצועיותו.

הזוית האישית

תמר: מאוד התרגשתי כאשר אוראל פנתה אלי וביקשה לשמוע את סיפור ילדותי. אני חושבת שזה חשוב מאוד, וזה היה זמן איכות עבורנו. אני אוהבת מאוד את אוראל נכדתי היקרה.

אוראל: מאוד שמחתי לעשות את התיעוד עם סבתא, לשמוע על העבר ואיך הוא מתחבר לעתיד. אני אוהבת את סבתא שלי מאוד.